בפנינו ערעור על גזר דין של בית משפט השלום בחיפה שניתן במסגרת ת"פ 10783-09-20 (כב' השופטת הבכירה אורית קנטור).

המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, סמים משלושה סוגים- הירואין, קוקאין וקנאביס. הוא צירף שני תיקים נוספים- תיק אחד של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, סמים מסוג הירואין קוקאין ותיק נוסף של איומים באמצעות סכין בבית החולים "בני ציון", אליו הגיע לקבל טיפול ואיים על האחות כמתואר בכתב האישום.

בית המשפט קמא, בסופו של יום, דן את המערער לעונש של 4 חודשי מאסר בפועל, ביחד עם מאסר על תנאי.

תחילת ביצוע המאסר עוכבה והמערער מבקש היום להפנותו לשירות המבחן כדי לשקול אפשרות שיקום, בין השאר בשל העובדה כי המערער אשפז את עצמו בבית חולים סיעודי לצרכי גמילה.

נזכיר את הכלל כפי שקבע למשל כב' הנשיאה חיות, ב-ע"פ 7868/21 פלוני נ' מדינת ישראל (19.3.23), ולפיו ערכאת הערעור תתערב רק במקרים של סטייה באופן ממשי ממדיניות הענישה הנוהגת או הראויה.

לאחר ששמענו את טענות הצדדים, אנו סבורים, כי העונש במקרה זה מקל מאד ואין הצדקה להתערב בו.

לא יתכן כי אדם שמגיע לבית חולים כדי לקבל טיפול רפואי מאיים על האחות באמצעות סכין. עוד יצוין, כי למערער עבר פלילי מכביד מאד- 21 פעמים הוא ריצה עונשי מאסר בפועל לתקופות ארוכות, האחרונה למשך 40 חודשי מאסר.

מיותר לציין את מדיניות הענישה הראויה בעבירות סמים ונפנה לרע"פ 5382/22 דסיה נ' מדינת ישראל (28.8.22) מפי כב' השופט אלרון. לא נעלם מעינינו מצבו הרפואי של המערער, אך נזכיר כפי שעולה משורה ארוכה של פסקי דין, נקבע לא אחת שחזקה על שירות בתי הסוהר שיש לו את הכלים להתמודד גם עם מצבים רפואיים שונים ומורכבים וראו למשל ע"פ 8352/21 פלוני נ' מדינת ישראל ( 16.1.22).

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור וקובעים כי על המערער להתייצב לתחילת הנשיאה במאסר ביום 30.4.23, מועד שהוצע על ידי הסנגורית ולבקשתה עליו להתייצב בבית סוהר "הדרים" שקרוב למקום בו הוא מאושפז כיום כשברשותו תעודת זהות.

המזכירות תעביר העתק פסק דין זה לשב"ס.

ניתן והודע היום כ"ט ניסן תשפ"ג, 20/04/2023 במעמד הנוכחים.