1

פסק דין

המערער הודה כי באחד מימי חודש יולי 2016, הוא סייע לאחר לגנוב רכב פרטי אשר חנה בחניית בית מלון בים המלח, בכך שהאחר לקח את הרכב באמצעות מפתח תואם והניע אותו, והמערער נטל את הרכב ונהג בו, מבלי שהוא מורשה לנהיגה, מהמקום ועד לעיר טייבה, שם נעצר על ידי שוטרים.

בהתאם לכך הוא הורשע בסיוע לגניבת רכב ובנהיגת רכב ללא רישיון נהיגה.

שירות המבחן הגיש לבית המשפט מספר תסקירים על המערער. הוא העריך שהמערער סובל מדיכאון והוא עדיין מצוי באבל על מות אביו שאירע לפני כחמש שנים, וממשיך להיות מושפע ממנו.

שירות המבחן התרשם שהמערער מתקשה לנהל אורח חיים תקין והוא אפאטי למצבו וזקוק לטיפול. נעשו ניסיונות רבים לגייס את המערער לטיפול ובסופו של דבר הענין לא הסתייע ושירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית והמליץ להטיל על המערער מאסר בעבודת שירות.

התביעה טענה למתחם עונש הולם הנע בין 12 ל - 24 חודשי מאסר בפועל וביקשה להטיל על המערער מאסר ברף הבינוני של המתחם לצד ענישה נלווית.

ההגנה טענה למתחם עונש הולם הנע בין מספר חודשי מאסר בעבודות שירות ל - 8-9 חודשי מאסר בפועל, וביקשה להטיל על המערער מאסר בעבודת שירות.

2

בית המשפט התייחס באריכות לסוגיית גניבות הרכב מישראל ולנזקים הנגרמים לציבור בעטיין של עבירות אלו; סקר את מדיניות הענישה הנוהגת בתחום ואת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה; וקבע שמתחם העונש ההולם למעשי המערער נע בין 8 ל - 20 חודשי מאסר בפועל.

בגזירת הדין בית המשפט לקח במנין שיקוליו את גילו הצעיר של המערער, עברו הנקי ונסיבותיו האישיות, ובסופו של דבר הטיל עליו עשרה חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן ופסילת רישיון נהיגה.

מכאן הערעור.

ב"כ המערער טוענת שהעונש שהוטל על המערער חמור ואינו עומד ביחס הולם למעשה שהוא עשה. היא מדגישה את גילו הצעיר של המערער - 25; העובדה שזו הרשעתו הראשונה וממילא גם מאסרו הראשון; העובדה שמאז ביצוע העבירה עברה תקופה משמעותית והמערער לא הסתבך בעבירה נוספת; ואת האמור בתסקיר שירות המבחן בנוגע לנתוני אישיותו המורכבים של המערער; ומבקשת להקל בתקופת המאסר שנגזרה למערער.

ב"כ התביעה טוענת שגזר דינו של בית משפט קמא מאוזן ומתאים לנסיבות ואין עילה להתערב בו, ומבקשת לדחות את הערעור.

המערער אמנם הורשע בעבירה של סיוע לגניבת רכב, אולם, אופי המעשה והשלב המוקדם בו המערער נכנס לתמונת עבירת גניבת הרכב, ממקמים את המערער בקרבה גבוהה למעשה הגניבה עצמו. לכך יש להוסיף את הסכנות הגלומות בעצם נהיגת המערער ברכב הגנוב, מבלי שאי פעם קיבל רישיון נהיגה, על פני מרחק רב, מאזור ים המלח ועד לעיר טייבה. כך שבית המשפט קמא צדק בהגדירו את התנהגות המערער במסגרת העבירות שביצע כחמורה ומסוכנת.

במהלך הדיון בערעור, ביקשו המותבים השונים שדנו בענין לקבל תסקיר של שירות המבחן בנוגע לאפשרות שילוב המערער בהליך טיפולי. בתסקיר הראשון צוין, שהמערער אכן זקוק לטיפול והוצע לו להשתלב בכזה, אולם הוא התקשה לשתף פעולה ובסופו של דבר הוא ניתק קשר משירות המבחן. בשלב מסוים הוצע למערער להשתלב בפרויקט "יתד", במסגרת תכנית לאומית לצעירים בסיכון, ונראה שהוא מגלה ענין מסוים, ועל רקע זה נקבע דיון נוסף. בתסקיר השני שהוגש לבית המשפט צוין כי מסיבות שאינן תלויות במערער, תכנית ההכשרה שבה הוא היה אמור להשתלב טרם יצאה אל הפועל ובית המשפט אפשר דחיה נוספת כדי למצות את המהלך. בתסקיר האחרון שהוגש לקראת הדיון היום צוין , שהמערער שולב בתכנית המיועדת לצעירים דוברי ערבית ואולם הוא התקשה לשתף פעולה ולשמור על יציבות. שירות המבחן התרשם מדלות וחוסר בשלות של המערער לתהליך טיפולי ונמנע מהמלצה טיפולית, תוך ציון דעתו על הנזקים שמאסר יכול לגרום למערער.

3

בשורה התחתונה הומלץ להטיל על המערער מאסר בעבודת שירות.

לצד נתוני החובה שצוינו, יש לציין כי למרבה המזל מעשי המערער הסתיימו ללא פגיעות בגוף וברכוש, מעבר לאי הנוחות הכרוכה בסיטואציה לבעלי הרכב. המערער צעיר לימים, בעל אישיות חלשה עם נתונים נמוכים יחסית. זוהי הרשעתו היחידה ומאז ביצוע העבירה לא הסתבך בעבירות נוספות.

בשוקלנו את מכלול הנתונים ובנותנינו דעתנו למדיניות הענישה הנוהגת בעבירות אלה ולעונש הראוי למערער שבפנינו, אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את עונשו של המערער על 7 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר והימים שישב בכלא לאחר מתן גזר הדין ולפני עיכוב הביצוע של עונש המאסר.

יתר הוראות גזר הדין של בית משפט קמא, יעמדו בעינם.

על המערער להתייצב לנשיאת מאסרו ביום 25.08.19 בשעה 08:00 בבית הכלא ,דקל" במתחם בתי הכלא בבאר-שבע או בכלא אחר, לפי הוראת שב"ס אם המערער יפנה למיון מוקדם.

כל תנאי השחרור הקבועים למערער, יעמדו בעינם עד להתייצבותו לנשיאת מאסרו.