1

נוכחים:

ב"כ המערער עו"ד ידין ליעד

ב"כ המשיבה עו"ד סיגל אורבך סולומון

המערער הובא

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע עפ"י הודאתו בת"פ 1943-03-14 (בימ"ש השלום בכפר סבא) בגניבה וקבלת דבר במרמה מנהג מונית כאשר לא שילם לו את מחיר הנסיעה וגנב את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו.

המערער נדון לחודשיים מאסר בפועל חופפים למאסר שריצה באותו זמן, שלנת מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר שלא יעבור כל עבירת רכוש, לקנס בסך 500 ₪ ולתשלום פיצוי לנהג המונית בסך 5,000 ₪.

הערעור מכוון כלפי הקף תחולתו של המאסר על תנאי וב"כ המערער טוען כי הטלת שנת מאסר על תנאי בגין כל עבירת רכוש איננה מידתית ואיננה תואמת את הפסיקה שצויינה בהודעת הערעור ופסקי דין שניתנו, בין השאר, על ידי מותב בבימ"ש זה אשר פיצלו עונש מאסר על תנאי בגין עבירות רכוש ו/או סמים, לעבירות מסוג עוון ולעבירות מסוג פשע.

כך במיוחד, טוען המערער, כאשר על פי גזה"ד של ביהמ"ש קמא עונש המאסר על תנאי חל גם על עבירות החזקת רכוש חשוד שעונשה המירבי הוא חצי שנת מאסר.

ב"כ המשיבה מתנגדת לפיצול העבירות נושא המאסר על תנאי ומציגה בפנינו את עברו הפלילי של המערער הכולל עבירות אלימות ורכוש. היא מסכימה לאי תחולת המאסר על תנאי על עבירה של החזקת רכוש חשוד.

התנהגותו של המערער נושא גזה"ד, גם אם עונש המאסר לריצוי בפועל הוא תוצאה של אימוץ הסדר טיעון, איננה קלה שכן לא רק שלא שילם לנהג המונית את שכר הנסיעה ופגע בפרנסתו אלא הוסיף עוון על עוון כאשר גנב את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו.

2

לחומרת התנהלותו של המערער יש להוסיף את עברו הפלילי ובהצטרפם מוצדק עונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער בגין כל עבירת רכוש אך אנו מקלים בעונש המע"ת במובן זה שהוא לא יחול על עבירה של החזקת רכוש חשוד כגנוב לפי סעיף 413 לחוק העונשין שאם יעבור אותה המערער תוך 3 שנים משחרורו ממאסר, ירצה 3 חודשי מאסר.

יתר חלקי גזה"ד בת"פ 1943-03-14 (בימ"ש השלום בכפר סבא) יעמדו בתוקפם.