1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד ניל סיימון

ב"כ המשיבה - עו"ד שרון משעל

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בתיק פלילי 12281-05-14 (בית משפט השלום ברמלה) בגרימת חבלה חמורה בצוותא ובהפרת הוראה חוקית נושא שני אישומים ונידון לשישה חודשי מאסר לריצוי בפועל, לשמונה חודשי מאסר על תנאי וארבעה חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין וחויב לפצות את המתלונן בסך 4,000 ₪.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי שגה בית משפט קמא שקבע מתחם ענישה גבוה מדי לביצוע העבירות נושא הרשעתו של המערער שכן פסקי הדין עליהם הסתמך, עניינם נאשמים שביצעו עבירות אלימות חמורות יותר, כשהם שיכורים, לחלקם עבר פלילי, ולא עברו הליך שיקומי מוצלח כפי שעבר המערער לפי האמור בתסקירי שירות המבחן שהיו בפני בית משפט קמא.

2

ב"כ המערער טוען כי יש להתייחס גם לעונשים שהוטלו על שני שותפיו של המערער לביצוע העבירות כאשר אחד מהם נידון ל-8 חודשי מאסר מתוכם חודשיים מצטברים לעונש מאסר שריצה באותו הזמן, הנאשם 3 נידון ל-10 חודשים ונאשם 2 נידון להליך ללא הרשעה שכן הורשע בסיוע לעבירת האלימות בהיותו נוכח במהלך ביצועה.

בסיפא הודעת הערעור וטיעוניו בפנינו טוען ב"כ המערער, שבית משפט קמא שגה כאשר לא סטה ממתחם הענישה בשל ההליך השיקומי שעבר המערער, אשר בזמן ביצוע העבירה היה נמנה עם אוכלוסיית הבגירים הצעירים.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונש המאסר שהוטל על המערער, ולו כדי אפשרות ריצויו בעבודות שירות ומצביעה על חומרת התנהגותו האלימה של המערער כלפי המתלונן ועל כך שבית המשפט קמא התחשב בהליך הטיפולי שעבר המערער אך הליך זה עדיין איננו מצדיק סטייה ממתחם הענישה והקלה בעונש המאסר לריצוי בפועל שהוטל על המערער.

עיון בגזר הדין נושא הערעור, שבתחילתו פירט בית משפט קמא את העונשים שהשית על יתר המעורבים בפרשה ואת הנימוקים שעמדו בבסיסם, לרבות הסכמות שגובשו בין הצדדים, מעלה כי בית המשפט קמא התייחס לעניינו של המערער לנוכח עקרון אחידות הענישה ונסיבות האירוע, כמו גם לחומרת מעשיו של המערער במהלך האירוע והצורך להחמיר בעונשיהם של מי שמקדים באמצעי אלימות כדי ליישב סכסוכים.

בית משפט קמא קבע, בהסתמך על פסיקה שהוצגה בפניו ועל חומרת מעשי המערער שגרם למתלונן חבלות באזור הראש והפנים, כי מתחם הענישה ההולם את מעשיו של המערער הם בין 6 חודשים ל-18 חודשי מאסר בפועל.

בית משפט קמא לא התעלם כלל ועיקר מההליך השיקומי שעבר המערער אך קבע שאין בו כדי לתת לשיקולי שיקום על פני האינטרס הציבורי שיש במיגור התופעה של שימוש באלימות ויישוב סכסוכים.

בית המשפט קמא קבע ובצדק כי התנהגות המערער מעוררת את שאלת השיקום למול חובתו של בית המשפט להביע את סלידתו מהתנהגותו האלימה של המערער, גם אם מדובר באדם צעיר ללא רקע פלילי אשר זו הסתבכותו היחידה, כמו המערער שבפנינו.

בית המשפט קמא התייחס גם לגילו הצעיר של המערער, שהיה בגיר צעיר בזמן האירוע וקבע כי אין בגיל זה, גם בהצטרף לנסיבות המקלות האחרות, כדי להימנע ממאסרו של המערער מאחורי סורג ובריח.

3

אף אנו איננו מתעלמים מהאמור בתסקירי שירות המבחן שהוצגו בפני בית המשפט קמא ובפנינו שאמנם העריך את מסוכנותו של המערער בהישנות עבירות אלימות ברמת חומרה נמוכה והתרשם שההליך הפלילי היווה גורם מרתיע עבורו והביע נכונות להשתלב בתהליך טיפולי שהוצע לו, אך אין באלה כדי לגרום לסטייה ממתחם הענישה שקבע בית המשפט קמא בהתחשב במדיניות הענישה ובנסיבות ביצוע המעשים על ידי המערער כפי שתוארו בכתב האישום ובתסקיר שירות המבחן.

לא למותר לציין, כי במהלך בדיקות שתן שבוצעו למערער במסגרת שירות המבחן, לצורך מתן 3 תסקירים בבית המשפט קמא נמצאו בשתן שנתן שרידי קנבוס שהמערער מסר כי הם תוצאה של שימוש חד פעמי על רקע חברתי ולא הביע נזקקות לטיפול בתחום ההתמכרויות.

בית המשפט קמא לא נתן משקל, ובצדק, להמלצת שירות המבחן להטיל על המערער של"צ תוך העמדתו בפיקוח ומשכך, לא ניתן לקבל את עתירת ב"כ המערער להטיל על המערער עונש של"צ ואף לא עונש מאסר שניתן לרצותו בעבודות שירות.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

המערער יתייצב למאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 5.9.17 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר דין של בית משפט קמא.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: 08-9787377, 08-9787336.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עבודות השירות, י עמדו בתוקפם עד לסיומם.

ניתן והודע היום יז' תמוז תשע"ז, 11/07/2017 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.