1

1.         במסגרת "הודעה דחופה ובקשה למתן החלטה" שכללה מספר נושאים, אשר הוגשה על ידי המערער, ביום 3.8.20, טען המערער כי ערעור זה צריך להישמע בפני מותב תלתה.           

לטענתו, לאחר תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "התיקון"), בית המשפט לעניינים מקומיים כבר אינו מוסמך לדון בבקשה לביטול צו הריסה שהוצא על ידי היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה (להלן: "היחידה הארצית"), אלא רק שופט שלום. משכך - כך לשיטת המערער, בהתאם להוראות סעיף 37(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, הערעור על החלטת בית משפט השלום, צריך להישמע בפני הרכב של שלושה שופטים, כפי שנקבע בתיק ת"ב (מחוזי י-ם) 117786-04-18 עלאא חגאגלה נ' מדינת ישראל (13.5.2018).

לפיכך, ביקש המערער להעביר את הדיון בערעור אל מותב תלתה.

2.         המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי גם לאחר התיקון, ערעור על החלטה של בית משפט השלום בערעור על צו הריסה שהוצא על ידי היחידה הארצית, יידון בפני דן יחיד.

2

דיון והכרעה

3.         דעתי היא, כי המותב המוסמך לדון בערעור זה (ודומיו) הוא מותב דן יחיד של בית המשפט המחוזי ואלה נימוקיי.

4.         אכן, סעיף 228(ב) לחוק התכנון והבנייה קובע כי בקשות בעניין צווים שהוצאו על ידי מנהל היחידה הארצית יידונו בבית משפט השלום והכלל הקובע בסעיף 37(א) לחוק בתי המשפט הוא, כי "ערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום" יידונו בבית המשפט המחוזי "בשלושה", אולם, סעיף 37(ב) לחוק בתי המשפט קובע מספר חריגים לכלל זה. לענייננו רלבנטי החריג אשר בסעיף 37(ב)(8) הקובע:

"37 (ב)            על אף האמור בסעיף קטן (א), בענינים הבאים ידון בית משפט מחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם לעניין זה, או ביוזמתו, לעניין מסוים, כי יידון בשלושה:

.           .           .           .          

(8) ערעורים על פסקי דין בענינים שבית משפט לענינים מקומיים מוסמך לדון בהם לפי סעיף 55" (ההדגשות אינן במקור).

סעיף 55(א) לחוק התכנון והבנייה מסמיך את בית המשפט לעניינים מקומיים לדון בעבירות לפי חוק התכנון והבנייה וכך הוא קובע:

"55. (א)          בית משפט לענינים מקומיים ידון בעבירות לפי פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות, וחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, ולפי תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם, וכן בעבירות לפי החיקוקים המנויים בתוספת השלישית, לרבות תקנות, צווים וחוקי עזר על פיהם".

3

5.         ב"כ המערער הפנה להחלטות שניתנו על ידי בתי משפט מחוזיים, אשר קבעו כי בקשות הנוגעות לצווים שהוצאו על ידי מנהל יחידת האכיפה יידונו בהרכב שלושה וב"כ המשיבה הפנה להחלטה שניתנה על ידי כבוד השופט א' אינפלד בעתפ"ב (מחוזי ב"ש) 26085-09-18 מדינת ישראל נ' המועצה האזורית חוף אשקלון (31.10.2018) אשר קבע, לאחר דיון מעמיק בסוגיה ותוך התייחסות גם לדעה החולקת, שהובעה בפסיקה אליה הפנה ב"כ המערער (תוך הבעת אי שביעות רצון מהתוצאה וקריאה למחוקק לתקן את המעוות) כי גם לאחר תיקון 116, דיון כזה צריך להתקיים בבתי המשפט המחוזיים בפני דן יחיד.

6.         מבלי להרבות במילים אומר, כי דעתי כדעתו של כבוד השופט אינפלד וכי נימוקיו המפורטים והבהירים מקובלים עליי, במלואם ולא אחזור עליהם.

אומר רק, בקצרה, כי אף לטעמי ניתן להבין את סעיף 37(ב)(8) לחוק בתי המשפט, כמדבר על "עניינים" במובן הרחב של המונח. הדגש בסעיף הוא על העניין הנדון [ובמקרה דנן - על עניין תכנון ובנייה - תקיפת צו הריסה] ולא על הגוף שהוציא את הצו או נתן את ההחלטה, או על המותב שדן בבקשה לביטולם.

רוצה לומר - מאחר שבית המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון בדיני תכנון ובנייה ואף בבקשות הנוגעות לצווי הריסה (או הפסקה) מינהליים, ערעור על החלטה בעניין זה הוא ערעור על עניין בו מוסמך בית המשפט לעניינים מקומיים לדון והוא יישמע בפני דן יחיד.

7.         יש להדגיש, כי סעיף 37(ב)(8) אינו מדבר על עניינים אשר נדונו בבית המשפט לעניינים מקומיים, שאז - עניין תכנון ובנייה שנדון בבית משפט השלום לא היה נכלל בגדר חריג זה; הסעיף מדבר על עניינים שבית המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון בהם, תוך הפנייה לסעיף 55, הקובע כי בית המשפט לעניינים מקומיים מוסמך לדון בענייני תכנון ובנייה.

משענייני תכנון ובנייה מצויים בגדר סמכותו של בית המשפט לעניינים מקומיים, הם נכללים בחריג אשר בסעיף 37(ב)(8) והערעור עליהם יידון בבית המשפט המחוזי בפני דן יחיד.

8.         אומר עוד, כי בדין ובצדק הדגיש כבוד השופט אינפלד את האנומליה אליה מביאה הפרשנות האמורה בפסיקה אליה הפנה ב"כ המערער וציין כי: "בהתקיים שני פירושים אפשריים לדין, יש להעדיף את הפירוש השומר על הרמוניה חקיקתית רבה יותר, ולדחות פירוש היוצר אנומליה או הבחנה לא עניינית בין שווים. לפיכך, אני נאלץ לחלוק על עמדת בית המשפט המחוזי בירושלים ולקבוע כי לא היה שינוי בדין ביחס לאופן הדיון בערעור. המסקנה היא, אפוא, כי עתה, כבעבר, הדיון בבית המשפט המחוזי, בערעורים על פסקי הדין של בית משפט השלום בכל הסוגים של צווי ההריסה המנהליים, צריך להתקיים לפני דן יחיד" (ההדגשה - במקור).

9.         אני קובעת אפוא, כי ערעור זה יישמע בפני מותב דן יחיד.

4

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב אלול תש"פ, 01 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.