1

הנסיבות פורטו בפסק הדין מיום 27.11.14.

פעולותיו של המבקש מצביעות על השתהות ניכרת ומשיכת זמן.

הערעור עצמו הוגש בשיהוי ניכר של 20 חודש. עד היום לא פעל המבקש לרישום הנכס על שמו, ולכן אינו יכול לחתום כבעלים על בקשה להיתר.

לכאורה, הבקשה להחתים את הבעלים הקודמים על הבקשה להיתר, אינה סבירה, הן משום שהיא מכרה את זכויותיה בנכס ואין לה עוד עניין בו, ולכן אין לה כל אינטרס לחתום, והן משום שיש לה סכסוך עם המבקש ואין לה עניין לסייע לו. עם זאת, הדיון בהוראה להחתים את הבעלים הקודמים אינו בסמכות בית משפט זה בדונו בערעור על החלטת בית המשפט קמא.

אף אם המבקש עשה פעולות להגשת בקשה להיתר, אין בכך די כיון שהתמהמה לרשום את הנכס על שמו כבעלים, ולכן אינו יכול לחתום על הבקשה.

מדובר בפסק דין שניתן כבר לפני 13 שנה, ואין מקום לעיכוב ביצוע נוסף. הדבר הופך את פסק הדין לאות מתה, ולכך אין להסכים.

לאור זאת, אני דוחה את הבקשה לעיכוב ביצוע נוסף של צו ההריסה .

להודיע למחלקה המשפטית בעירית תל אביב, ולמבקש.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשע"ו, 26 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.

2