1

נוכחים:

המערער מייצג את עצמו

אין הופעה למשיבה1

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המערער הורשע בגין חניה שלא כדין ובניגוד לחוק עזר לראשון לציון (העמדת רכב וחנייתו), התש"ס - 2000, בגין כך שביום 6.4.2014 החנה רכבו בתחנת מוניות ברחוב ישראל גלילי ליד בית מספר 3 בראשון לציון.

2

המערער אישר בישיבת ההקראה בבית המשפט קמא כי "עמדתי והורדתי נוסעת" ואף הסביר שם ואף בפני מותב זה כי הורדת הנוסעת נעשתה לצורך הבאת מסמכים ממשרד הפנים, הכל כמפורט אף בפרוטוקול, וכן טען כי במהלך עצירתו זו ומבלי שהבחין בכך נרשם הדו"ח נשוא האישום.

בבית המשפט ראו התייחסות זו כהודאה, ועל כן הורשע הנאשם, אלא שבנסיבות העניין הומר הקנס הכספי שבד"ח בהתחייבות, עליה כבר חתם בינתיים המערער ואף חלף מועד תוקפה.

המערער טוען כי לא נשמעו ראיות, כי לא עיין בתמונות, כי לא עבר עבירה וכי נגרם לו חוסר צדק בטיפול בעניינו בכללותו.

המשיבה לא התייצבה לדיון, וגם על כך מוחה המערער ובצדק.

לאחר שעיינתי בערעור ושמעתי את המערער, מצאתי כי אין מקום לקבל את השגותיו על פסק הדין.

תשובת המערער לאישום מהווה אמנם הודאה בעבירה על פי סעיף 11 לחוק העזר. הורדת נוסע לשם איסוף מסמכים והמתנה לחזרתו לרכב, אף אם הינה קצרת מועד, אינה חוסה תחת ההגנה של העמדת רכב לזמן הדרוש להורדת נוסעים כמשמעותה בסעיף 13 לחוק העזר.

המערער לא כפר בפני בית המשפט קמא בכך שעמד בתחנת המוניות, ולא ראיתי מקום בשלב זה להתיר לו טיעון חדש בנושא זה.

בסופו של יום, הגם שסברתי כי מלכתחילה ניתן היה לבחון משיקולים של לפנים משורת הדין את צדקת ההעמדה לדין בנסיבות העניין, לא מצאתי מקום בדיעבד להתערב בפסק הדין בשלב הערעור.

על כן הנני מורה על דחיית הערעור.

ב"כ המשיבה תואיל לנמק בתוך 7 ימים את הסיבה להימנעות מהתייצבות, וזאת בהודעה שתשלח הן לבית המשפט והן למערער.

ניתנה והודעה היום ט"ו סיוון תשע"ו, 21/06/2016 במעמד הנוכחים.

3