1

1.         בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כבוד הש' ד"ר אוהד גורדון), מיום 25.12.14 בת"פ 29966/09, במסגרתו נגזרו על המבקש 32 חודשי מאסר בפועל מאסר על תנאי וקנס בסך 18,000 ש"ח.

עיכוב ביצוע ניתן על ידי בית משפט השלום עד ליום 5.2.15.

2.         ביום 29.10.14, הורשע המבקש בעבירות מס: 122 עבירות של הוצאת חשבוניות מס שלא כדין, לפי סעיף 117(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו- 1975 (להלן: "חוק המע"מ"); 3 עבירות של פעולה במטרה להביא לכך שאחר יתחמק מתשלום מס בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 117(ב1) ו- 117(ב2)(3) לחוק מע"מ.

המבקש הורשע ביחד נאשם 2, שניהם מנהליה הפעילים של החברות ס.ר. הולילנד יבוא בע"מ וא.מ.ש להובלות בע"מ בשנים 2007-2008.

2

3.         בהכרעת הדין נקבע כי המבקש ושותפו, נאשם 2, השתמשו בחברות ס.ר. וא.מ.ש להפצת חשבוניות כוזבות מבלי שניהלו פעילות עסקית אמיתית באותן חברות; כל אחד מהנאשמים נטל תפקיד שונה ומהותי במערך הפעילות הפלילית. האופרציה הפלילית לא הייתה שנויה במחלוקת כי אם חלקו של כל שותף, האחד הטיל על רעהו את האחריות המלאה למעשים הפליליים. בית משפט קמא מצא את גרסת הנאשמים על היעדר פעילות מסחרית לגיטימית בחברות אלו מהימנה ונתמכת בראיות חיצוניות. לעומת זאת, בית משפט קמא דחה ניסיונות כל אחד מהשניים לטעון כי נשכר בידי רעהו לעבודה ומילא בתמימות את הוראותיו. נקבע כי ניסיונם של השניים להציג עצמם תמימים אינה אמינה ואינה עולה בקנה אחד עם מסכת הראיות בתיק. שניהם היו שותפים מלאים להפצת החשבוניות הכוזבות ותרמו תרומה מהותית ומכרעת לביצוע העבירות מתוך מודעות למעשיהם. חלקו של המבקש היה מרכזי יותר באיתור לקוחות להספקת חשבוניות כוזבות ובסיפוק החשבוניות הכוזבות בעוד תפקידו של נאשם 2 בפירעון השיקים, בעמידה מול מנהלי החשבונות ובמאמץ לשוות לאופרציה הפלילית חזות של עסק לגיטימי.

4.         בגזר הדין מיום 25.12.14 הושת על המבקש עונש של 32 חודשי מאסר בפועל בניכוי 38 ימי מעצרו, קנס בסך 180,000 ש"ח לתשלום ב- 60 תשלומים החל מיום 1.8.16 או 800 ימי מאסר תמורתו ו- 7 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר. בית משפט קמא דחה את תחילת ריצוי עונש המאסר ליום 5.2.15.

5.         עיקר יהבו של המבקש בנסיבותיו האישיות ובצורך לעכב את ביצוע עונש המאסר על מנת ליתן לו יומו בבית המשפט ולאפשר את הטיפול במשפחתו. נטען כי למבקש טענות טובות בנוגע להרשעתו באישום המתייחס לחברת אל-שורוק וכן בעניין גזר דינו. נסיבותיו האישיות של המבקש חריגות. בשנת 2013 ביתו נשרף ורעייתו ובנו בן השש נפגעו. הבן סובל מפגיעה מוחית, מעיוורון ואף קיבל תעודת עיוור ומבעיות קוגניטיביות והתנהגויות. נוכחותו של האב בבית הכרחית לצורך טיפול בילד ובשני ילדיהם הנוספים בשים לב לפגיעת האם ולבעיות בתפקודה. סיכויי הערעור על גזר הדין נגזרים מקבלת הערעור על הכרעת הדין. אם יתקבלו טענותיו, בהתחשב במצב ההומניטרי במשפחה ועל אף ההחמרה ברמת הענישה בעבירות מס, יש סיכוי שיושת עליו מאסר לריצוי בעבודות שירות ולחלופין מאסר בפועל לתקופה קצרה. בין כה וכה, סיכוי סביר שבערעור תופחת תקופת מאסרו. העבירות בהן הורשע המבקש בוצעו בשנים 2007-2008 ומאז לא בוצעו עבירות. מאסרו מאחורי סורג ובריח יביא לנזק בלתי הפיך למשפחתו ובייחוד לבנו. אין חשש להימלטות מהדין ויש הסכמה להותרת הערבויות להתייצבותו בבית המשפט- סך של 65,000 ש"ח שהופקד בבית המשפט וערבויות צד ג' שחתמו אחיו ואמו בסך 50,000 ש"ח כל אחת. בסופו של יום, עיכוב ביצוע עונש המאסר נדרש לצורך הגשת הערעור ועל מנת לאפשר למבקש לטפל בבנו בהיותו הדמות ההורית המתפקדת.

3

6.         המשיבה התנגדה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. נטען כי לפנינו פרשה חריגה של עבירות מס בהיקף ובחומרה משמעותיים בגינם הוטל עונש מאסר לתקופה של 32 חודשים וקנס משמעותי. ככלל, אין לעכב עונש מאסר שנגזר לתקופה משמעותית בגין ביצוע עבירות חמורות. למבקש הייתה שהות מספקת להיערך לריצוי העונש מיום 25.12.15, הוא מועד מתן גזר הדין. למבקש עבר פלילי. מעבר לכך- המבקש ניסה לחמוק מלתת את הדין על מעשיו בבית המשפט ונדרש להוציא מספר רב של צווי הבאה עד כי הותלו ההליכים והוצא נגדו צו מעצר. המבקש נעצר בשטחי הרשות הפלסטינית והוסגר לישראל, או אז נעצר ושוחרר לחלופת מעצר בית והופקדו ערבויות משמעותיות להבטחת התייצבותו. סיכויי הערעור אינם קלושים. החלטת בית משפט קמא מפורטת. מעבר לכך, המבקש הודה בביצוע עבירות מס בהיקף של מיליון ש"ח והענישה הנוהגת בעניינם מתחילה מעונשי מאסר בפועל לתקופה של שנה וחצי. כך שגם אם יתקבל הערעור, עדיין צפוי המבקש לעונש מאסר בפועל לתקופה משמעותית שאינה מצדיקה עיכוב ביצוע העונש. נסיבותיו האישיות של המבקש הוצגו לפני בית המשפט ונלקחו בחשבון בקביעת העונש ההולם ובקביעת המועד לתחילת ריצוי עונש המאסר. בנסיבות העניין, בשים לב לחומרת העבירות, שיקולי הרתעה ואינטרס הציבור, אין לעכב את ביצוע עונש המאסר.

4

7.         נסיבותיו האישיות של המבקש אינן מקימות עילה לעיכוב ביצוע גזר הדין. סיכויי הערעור של המבקש אינם משמעותיים נוכח יסודה של הכרעת הדין בממצאי מהימנות. מעבר לכך, הכרעת הדין מפורטת ומנומקת ומביאה בחשבון את מכלול הראיות בתיק. דינו של המבקש נגזר, חזקת החפות אינה עומדת לו והכלל הוא תחילת ריצוי המאסר באופן מיידי (ע"פ 434/15 פלוני נ' מדינת ישראל). המבקש הודה בביצוע עבירות חמורות, הענישה הנוהגת בהן היא עונשי מאסר לתקופה לא קצרה ועל כן לא יהא בתחילת ריצוי המאסר כדי לייתר את הערעור. לא נעלמה מעיני חומרת עבירות המס בהן הורשע המבקש והיקפן החריג. בית משפט קמא העניק למבקש ארכה להיערך לתחילת ריצוי העונש בשים לב לנסיבותיו האישיות. בענייננו, לא מתקיימת עילה המצדיקה את המשך עיכוב ביצוע עונש המאסר. יחד עם זאת, לפנים משורת הדין, אני מעכב את תחילת ריצוי עונש המאסר למשך עשרה ימים לצורך התארגנות ועל המבקש להתייצב לריצוי מאסרו ביום 15.2.2015 עד השעה 10:00 בבית המעצר "ניצן" ברמלה.

ניתנה היום, י"ד בשבט התשע"ה, 03 בפברואר 2015, בהעדר הצדדים.