1

ניתנה ביום 30 אוגוסט 2021

השופט רועי פוליאק

1.      בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית הדין האזורי חיפה מיום 29.6.2021 (השופט אסף הראל; ת"פ 33572-03-20), בעקבות הרשעת המבקשים, חברה קבלנית לעבודות בניה (להלן - החברה) ומנכ"ל החברה ונושא משרה בה (להלן - המנהל), בהכרעת דין מיום 24.3.2021 , בקבלת שירותי כוח אדם ממי שאינו בעל רישיון בניגוד לאיסור הקבוע בסעיף 10ב(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן - החוק). המנהל הורשע בעבירה של הפרת חובת הפיקוח על פי סעיף 21 לחוק. בגזר הדין הוטל על החברה קנס בסכום של 10,000 ש"ח ועל המנהל קנס בסכום של 5,800 ש"ח לתשלום עד ליום 1.9.2021. עוד חויבו המבקשים לחתום על התחייבות בסכום של 7,000 ש"ח לכל אחד מהם להימנע במשך 3 שנים מביצוע העבירה בגינה הורשעו (להלן - גזר הדין).

2

2.      בבקשת עיכוב הביצוע הקצרה והתמציתית מעלים המבקשים נימוק אחד בלבד ולפיו "לעניות דעתנו, סיכויי הערעור הינם גבוהים". מהודעת הערעור עולה כי האדם עמו התקשרו, מר סלמן חמודה (להלן - ספק השירותים), הציג להם, לטענתם, בשתי הזדמנויות שונות בהן התקשרו עמו רישיון שנחזה להיות רישיון בר תוקף. המבקשים מפרטים בערעורם שורה של מחדלי חקירה נטענים, ובהם אי חקירת ספק השירותים, והסתרת חומרי חקירה; אי חקירת אחד המנופאים שהועסק באמצעות ספק השירותים ואי חקירת המנופאי השני על ספק השירותים; אי חקירה של רואה חשבון וחקירה חלקית של מנהל חשבונות; אי הצגת רישיון מזויף שנמצא בידי המשטרה וכיוצא באלה מחדלי חקירה. לגישת המבקשים היה מקום לקבוע כי אילו התבצעה החקירה במלואה היא היתה מביאה לממצא המיטיב ביותר עמם.

3.      המשיבה מתנגדת לעיכוב הביצוע, לנוכח הכלל לפיו ככלל אין מקום לעכב ביצוע גזר דין כספי. המשיבה מוסיפה וטוענת כי לא הורם הנטל להוכיח כי סיכויי הערעור טובים וכי ייגרם "נזק כלכלי באופן אנוש" שלא יאפשר להשיב את המצב לקדמותו.

4.      המערער טוען בתגובתו כי הוא "איש של כבוד", ניצול שואה בן 74 נטול עבר פלילי, אשר שירת בעברו ב"יחידה 'מיוחדת'" וכרב חובל בצי הסוחר. תשלום הקנס יהווה הודאה בעבירה בעוד הוא טוען לחפותו.

5.      בהסכמת בעלי הדין, דנתי בבקשה לעיכוב הביצוע על בסיס הבקשה, תשובת המדינה ומכלול החומר שבתיק בית הדין, ללא דיון במעמד הצדדים (ראו: ע"פ 1318/07 אלטורי נ' מדינת ישראל (31.12.2007); ע"פ 9043/12 רחמים דהן נ' מדינת ישראל (23.4.2013)), והחלטתי לדחותה. להלן אנמק, בתמצית, החלטתי.

6.      הלכה היא, כי ככלל לא יורה בית המשפט על עיכוב ביצוע תשלומו של קנס בשל הגשת ערעור, שכן תשלום הקנס, בניגוד לעונש מאסר, אינו גורם ברוב המכריע של המקרים נזק בלתי הפיך למבקש ויעלה בידו, ככל שערעורו יצליח, להיפרע מן המדינה את השבתו (ע"פ 10861/07 ממן נ' מדינת ישראל, (29.6.2008); ע"פ 3071/13 מלכה נ' מדינת ישראל (6.5.2013); ע"פ 5204/13 אבוטבול נ' מדינת ישראל (30.7.2013); ע"פ (ארצי) 44561-07-11 אשר בן הרוש - מדינת ישראל (1.8.2011)). יחד עם זאת, הערכאה השיפוטית תשקול בחיוב לעכב תשלום קנס בנסיבות בהן שוכנעה כי אין ביכולתו של המבקש לעמוד בתשלום ( ע"פ 29/13 בירנבוים נ' מדינת ישראל, (13.1.2013)). במסגרת בחינה זו יש להביא בחשבון את גובה הקנס, את מצבו הכלכלי של הנידון ואת יכולתו לשלם את הקנס בטרם ישמע הליך הערעור.

3

7.      בענייננו, מיקדו המבקשים את טענותיהם כנגד עצם ההרשעה, בנסיבות בהן אין מחלוקת עובדתית כי לספק השירותים לא היה רישיון כחוק, ולא העלו טענה כלשהי באשר למאזן הנוחות. יודגש, כי המבקשים לא טענו למצבם הכלכלי הן בבית הדין האזורי (ראו: סעיף 13 לגזר הדין) והן בבקשה שבפני. משלא נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, ובהינתן סכומם הלא גבוה של הקנסות, אין מקום לסטות מהכלל ולעכב את גזר הדין מבלי להידרש כלל לסיכויי הערעור. להפסת דעת המנהל יצוין, כי אין בתשלום הקנס טרם ערעור כדי להוות הודאה באשמה, וטענות המבקשים (והמשיבה) לגוף הכרעת הדין שמורות.

8.      בשולי הדברים אציין, כי המבקשים עתרו לדחיית מועד תשלום הקנס בימים ספורים נוכח סד הזמנים המצומצם. על מנת למנוע הליכי סרק, אני מורה כי תשלום הקנסות יבוצע עד לא יאוחר מיום 14.9.2021.

סוף דבר - הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין נדחית.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשפ"א (30 אוגוסט 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

_________________

רועי פוליאק, שופט