מנגד, ביקשה ב"כ המשיבה להורות על דחיית הערר. ביחס לעדותו של חאלד, טענה ב"כ המשיבה כי הוא זה שביצע מעין עסקת תיווך ככל הנראה של רכישת הרחפן, וזיהה את העורר 2 בתמונה שהוצגה לו. בנוסף, הוא ציין אותו חאלד שהעורר היה אצלו כ-3 פעמים כאשר בפעם האחרונה הוא בא לתקן רחפן. חאלד ציין שהוא זיהה מיד את הרחפן.

ב"כ המשיבה טענה כי לאחר קבלת הדיווח על חציית הרחפן מירדן לישראל, סמוך למושב יעל, המקום בו נעצרו העוררים במבריק, בוצעו סריקות. עוד נטען כי העוררים נתפסו במרחק של כ-1.7 ק"מ מהמקום בו נתפסו, הן הרחפן הגדול והן שאר הרחפנים והשלטים, והשוטר שושנה תיאר את הסמיכות של תפיסת כלל המוצגים. לכן טענה ב"כ המשיבה כי יש לראות הכל כמקשה אחת. ב"כ המשיבה הוסיפה וטענה כי העוררים בחרו לשמור לרוב על זכות השתיקה, גרסת העורר 2 נסתרה בעדות אביו ובסרטון מצלמות האבטחה בתחנת הדלק, שמאשר את גרסת האב. לכן טענה כי התנהגותם של העוררים בחקירה מהווה חיזוק משמעותי לראיות נגדם.

בנוסף, נטען כי מדובר בערר על החלטת ביניים, ואין מקום לקבל הערר אלא בנסיבות יוצאות דופן, שאינן מתקיימות במקרה זה, לכן טענה ב"כ המשיבה כי יש לדחות את הערר.

דיון והכרעה -

ראיות לכאורה -

החלטת בית משפט קמא היא החלטה מפורטת ביותר ובהחלטתו מציין בית משפט ראיות רבות הקושרות לכאורה בין העוררים לבין הסמים שהוברחו.

באשר לראיות עצמן, בהודעתו מיום 3.8.25 של מר חאלד אבו סביח (שהוא בעל חנות העוסקת ברחפנים) מאשר מר אבו סביח כי חשבונית עסקת רחפן ע"ס 78,000 ₪ שהוצגה לו מצויה אכן במסמכי הטלפון שלו (ש' 36). מר או סביח אישר כי לקוח בא אליו וביקש את הרחפן ( ש' 41). כן אישר כי הרחפן המצוין בקבלה הוא מסוג "מטריס 350", ולדבריו הוא מכר בעצמו 2 רחפנים מהסוג הנ"ל. (ש' 57-60). חאלד המשיך והסביר כי שמו מופיע על הקבלה, אך הוא העביר את הלקוח לאדם בשם "טל" שעשה את העסקה. חאלד סיפר כי העסקה של 2 הרחפנים הנוספים היו מאותו חשבון בנק. לחאלד הוצגה תמונת אבי העורר והוא ציין כי אינו מכירו, וכשהוצגה לו תמונת העורר עצמו השיב שהוא מכירו וכי הוא היה אצלו מספר פעמים ורכש פרופלורים לרחפן DJIAIR3ופעם אחת הוא תיקן רחפן מטריס 350 (ש' 105). כשנשאל חאלד האם "אחד מהם זה זהה לרחפן שמופיע בקבלה שיש אצלי 24/4/2025" השיב "זה אותו דגם הרחפן היה צבוע בצבע כחול כמו ספרי כזה" וכשנשאל איפה היה הרחפן צבוע בכחול השיב "בזרועות" (ש' 109).

כשנשאל חלד מתי העורר תיקן את הרחפן השיב שלפני 3,4 שבועות והוסיף " אני זוכר את זה כי זיהיתי את הבן אדם כי הוא הביא את הרחפן שהיה מוזר בגלל הצבע. בגלל זה זכרתי אותו " (ש' 113) .

כשהוצגה לחאלד תמונת רחפן (צויין בהערת חוקר כי מדובר באחד הרחפנים שנתפסו בהברחה) השיב "זה ממש מזכיר לי את הרחפן שסיפרתי לך עליו" (ש' 137).

לחאלד הוצגו שני רחפנים נוספים שנתפסו באירוע המעצר בתיקנו, הוא ציין כי הרחפן התחתון הוא מסוג DJIAIR3, וכשנשאל אם הפרופלורים שהבחור ש"ראית מקודם" קנה אצלו תואמים לאחד מן הדגמים שהוצגו לו השיב שלשניהם אותם פרופלורים . חאלד נשאל האם "מה שאותו בחור קנה ממך תואם לרחפנים האלה" והשיב "כן אותו דגם".

מר חאלד אבו סביח זיהה את העורר בתמונה שהוצגה לו לאחר שלושה מפגשים ביניהם, ודבריו שצויינו לעיל באשר לעורר ולרחפנים שהוצגו בפניו יעלו כי מדובר בהודעה בעלת משקל לכאורי נכבד כנגד העוררים.

זאת ועוד בין הצדדים לא היתה מחלוקת על כך שבמהלך חיפוש מצא שוטר בשם ענקי תיק ובו 2 שלטים, כאשר על שלט אחד נמצא בהמשך דנ"א של העורר 1 ועל השני קיימת כתובת מייל של אדם ששמו "סאלם עמרני" (הודעת ערר ס' 12 ו). עיון במזכרו של השוטר יהודה ענקי מיום 22.7.25 מעלה אכן, כי הוא נתבקש לערוך סריקה בסביבות המיקום בו נעצר רכב העוררים, הוא סרק את ערוץ הנחל , ומצא את התיק ובו השלטים. המצאות ד.נ.א של העורר 1 על שלט שנמצא באותו תיק, והמצאות שם הדומה דמיון רב לשם העורר 2 על שלט אחר שנמצא גם הוא באותו תיק, שאותר בסביבות רכב העוררים, יוכל להחשב אף הוא בשלב זה כראיה לכאורית בעלת משקל כנד העוררים.

זאת ועוד בבדיקה שנערכה נמצא כי ביתם של העוררים נראה בצילומים שהורדו מאחד הרחפנים שנתפסו.

בנוסף בתיק החקירה מצוי דוח צפיה ( קלד) של פרטים שהורדו מתוך מסרטון שמצא בשלט רחפן שנמצא 260 מ' מהרחפן בו נמצאו הסמים, ובהשוואה בין רכב השטח שנראה בסרטון לבין רכב ה"מבריק" בו נסעו העוררים, נמצאו התאמות מרובות יחסית. בתיק חקירה קיים גם מזכר (קלג) של השוטר בן דוד שבו מצויינות המצאותן של 3 תמונות של רכב ה"מבריק" (התמונות צורפו) נוסע בציר בו נזרקו החפצים ושם נמצאו הסמים הרחפנים והשלטים.

עוד יצויין כי העוררים הגיעו לשטח עפר באיזור המצאות רחפן הסמים ברכב "מאבריק" כשהוא ללא לוחית רישוי. כן עולה מן הראיות שגרסת העורר 2 נסתרה בעדות אביו ובסרטון מצלמות האבטחה בתחנת דלק, שמאשר את גרסת האב.

המשיבים מתגוררים בפזורת דימונה כך שהמצאותם בשטח מדברי שאינו מרוחק מגבול ירדן, במרחק 1.7 ק"מ מן הרחפן בו אותרו הסמים תהווה בהחלט ראיה שיש בה כדי לקשור אותם לאירוע הברחת הסמים.

המשיב 1 שתק במרבית החקירות וגם המשיב 2 שתק בחלק נכבד מחקירותיו, ובסופו של יום לא נתנו המשיבים הסברים לשאלות רבות וחשובות שנשאלו על ידי חוקריהם.

כלל העובדות האמורות לבדן יעלו כי קיימות ראיות לכאורה (גם אם ראיות נסיבתיות) ממשיות כנגד העוררים לבצוע העבירות המפורטות בכתב האישום.

זאת ועוד, עסקינן באירוע של הברחת כמות נכבדה של סמים מירדן ולא יכולה להיות מחלוקת על המסוכנות הנשקפת ממבצעה של עבירה שכזו.

סיכומו של דבר, מדובר בענייננו ב"ערר ביניים" על החלטה לשלוח העוררים לשירות המבחן תוך מעצרם , וכידוע בית המשפט יתערב בהחלטה שכזו "רק בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת ובהן כאשר נפלה טעות ברורה בהחלטה הנוגעת לקיומה של עילת מעצר או לקיומן של ראיות לכאורה או כאשר מתעורר חשש ממשי כי מעצרו של העורר אינו חוקי מסיבה אחרת" (בש"פ 5145/18 אירינה פייסמן נ' מדינת ישראל (9.7.18)).

לאור כל המפורט לעיל לא מצאתי לנכון לקבוע כי בהחלטתו של בית משפט קמא נפלה טעות ברורה בעניין הראיות לכאורה או בעניין עילת המסוכנות, ובנסיבות אלה לא יהיה מקום להתערב בהחלטה.

הערר נדחה.

ההחלטה תועבר לצדדים.

ניתנה היום, 2 אוקטובר 02 אוקטובר 2025, בהעדר הצדדים.