לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופט ח' פס) מהיום.

העורר עומד לדין בגין כתב אישום המונה חמישה אישומים. אחד מהם מייחס לו החזקה של סמים מן הסוגים MDMA, קוקאין, קטמין ופסילוצין, במשקלים שבין כ-2 לכ-9 גרמים מכל סוג של סם, במיקומים שונים ברכב בו שהה ביום 18.1.23, לצד טלפונים ניידים ומזומנים בסך 8,200 ₪.

ארבעת האישומים הנוספים עוסקים בעסקאות של סחר בסם, כאשר לפי הטענה דובר בעסקאות שביצע העורר עם קונים שונים בימים 15-16.1.23. לאחר תיאום טלפוני, העורר פגש בקונים ומסר להם סמים מסוג פסילוצין, קוקאין, ו"קריסטל", תמורת סכומים של מאות שקלים לעסקה.

בהחלטה מושא הערר קבע בית המשפט קמא קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, וזאת בהסכמת ההגנה. בית המשפט הוסיף והפנה את העורר לשירות המבחן, לעריכת תסקיר וזאת טרם הכרעה בבקשה לעצרו עד לתום ההליכים. דיון המשך נקבע ליום 19.3.23.

העורר מבקש להשיג על החלטה זו, בטענו כי היה מקום לבחון חלופה ולשחררו על אתר, ולא להמתין לתסקיר שירות המבחן - המתנה, שעלולה להיות ממושכת בשל העומס שעל שירות המבחן. העורר מדגיש כי הוא צעיר כבן 18, ללא הרשעות קודמות, וטוען כי החל לסחור בסם כשליח, מספר ימים טרם מעצרו וכי הוא עתיד להתגייס לצבא.

לאחר עיון ושקילה, לא אוכל להידרש לערר. זהו "ערר ביניים" - ערר, המופנה כנגד החלטת ביניים שלא מסיימת את הדיון בבקשה למעצר עד לתום ההליכים. לפי ההלכה הפסוקה, לבית המשפט שיקול דעת האם להידרש לערר ממין זה, לרבות עריכת דיון בו, וככלל אין לעשות זאת אלא במקרים חריגים כגון של טעות בולטת בהחלטה. הטעמים לכך עוסקים ביעילות הדיון וברצון לאפשר לערכאה הדיונית להשלים את מלאכתה ולייחד את הביקורת העררית למצב דברים שלם. הלכה זו עומדת בעינה גם בהינתן העומס, בו נתון כיום שירות המבחן. ראו למשל בש"פ 6122/23 פלוני נ' מדינת ישראל (27.1.23), בש"פ 8889/22 מהדי נ' מדינת ישראל (26.12.22), בש"פ 8645/22 מסאלמה נ' מדינת ישראל (21.12.22)).

עניינו של העורר לא מצדיק חריגה מכלל זה. כידוע, הפסיקה העוסקת במעצרם של נאשמים בעבירות של סחר בסמים הציבה מבחן קפדני, נוכח הסיכון לציבור הגלום בעבירות ממין זה. לא אחת נשלחים החוטאים במעשים מעין אלה למעצר עד לתום ההליכים, וזאת גם בנסיבות אישיות כשל העורר, שהוא צעיר ללא הרשעות קודמות.

לעורר מיוחסת פעילות של סחר בסמים מסוגים שונים, לרבות סמים "קשים", במספר עסקאות, וזאת לצד החזקת סמים ומזומנים שעלולה להעיד על היקף העיסוק בו חטא לכאורה. אוסיף, כי בהחלטה מושא הערר ציין בית המשפט כי עיין בחומר הראיות ומצא, שהמשיב הודה אמנם שהחל לעסוק בסחר בסמים דרך אפליקציה, אך סירב למסור את הקוד למספר הטלפון שלו, וכי סכום הכסף שנתפס ברשותו כמובא לעיל אינו הולם את טענתו שהחל בסחר רק 3 ימים טרם מעצרו, וזאת בהינתן סכומי הכסף שמסר כי קיבל עבור העסקאות.

כל אלה מעלים סימני שאלה, שהם רלבנטיים לאפיון טיב ועצמת עילות המעצר. בית המשפט קמא מצא להעמיק חקר בסוגיות אלה באמצעות הגורם המקצועי שהוא שירות המבחן, בדגש על שאלת הסיכון להישנותן של עבירות דומות והאם ניתן להתמודד עמו בתנאים שפגיעתם בחירות פחותה מאשר מעצר.

בנסיבות שפורטו לעיל, ולמרות שהדבר כרוך במחיר של המתנה במעצר נוכח העומס שנדון לעיל (ואף נשקל וצוין במסגרת ההכרעה), אין בהחלטת בית המשפט קמא משום טעות בולטת, המצדיקה התערבות בשלב הביניים.

לכן, לא אוכל להידרש לערר והוא נמחק.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט' שבט תשפ"ג, 31 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.