עמ"ת 49184-10-25

1.  בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת מיום 30.9.2025 (מ"ת 19198-07-24, השופטת א' רבהון). בית המשפט המחוזי דחה את בקשת העורר לעיון חוזר בהחלטה על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

2.  ביום 8.7.2024 הוגש נגד העורר ונגד אדם נוסף כתב אישום לבית המשפט המחוזי, אשר תוקן ביום 20.7.2025. המשך הדברים יעסוק בעורר בלבד. בתמצית הנדרשת לענייננו, העורר שהיה באותה עת קטין, נהג ללא רישיון נהיגה ברכב שנשא לוחיות זיהוי מזויפות ושממנו השליך הנאשם הנוסף רימון רסס לעבר בית מגורים. לאחר מכן המעורבים נטשו את הרכב בשטח פתוח ללא לוחית הזיהוי במטרה להעלים ראיות. בגין מעשים אלו יוחסו לעורר העבירות הבאות: עבירות בנשק בצוותא לפי סעיף 144(ב) יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); היזק בחומר נפץ בצוותא לפי סעיף 454 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; שיבוש מהלכי משפט בצוותא לפי סעיף 244 יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; וכן נהיגה ללא רישיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש].

3.  העורר נעצר ביום 23.6.2024 ומאז מעצרו הוארך מעת לעת. בצדו של כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. המדינה טענה כי יש בידיה ראיות לכאורה למכביר להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום. כמו כן, המדינה טענה כי קמה בעניינו של העורר עילת מעצר סטטוטוריות מכוח סעיף 21(א)(1)(ג)(2) בצירוף סעיף 35(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, וכן עילה של מסוכנות מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק זה בשל נוכח חומרת המעשים המיוחסים לו.

4.  מבלי לפרט, ביום 29.7.2024, עוד קודם להגשת תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן לנוער, בא-כוח העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילות מעצר, כמו גם למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בו ביום בית המשפט המחוזי הורה על כך. בית המשפט המחוזי הדגיש בהחלטתו מאותו מועד כי נשמרת זכותו של העורר לבקש עיון חוזר ולהעלות טענות בעניין (סגן הנשיאה ס' דבור).

5.  ביום 15.8.2024 הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן לנוער. בתמצית, התסקיר נדרש הן לרקע החיובי של העורר והן לסטייתו בעת הזו מתפקוד תקין נוכח השפעות חברתיות שליליות, מבלי שהוריו הצליחו לעמוד בפרץ. נוכח האמור שירות המבחן המליץ לבחון חלופה חוץ ביתית, להבדיל מפיקוח בבית ההורים, כפי שהוצע מצדו של העורר. ההורים התנגדו לכך, ואף הטעימו את העדפתם כי במצב זה יוותר העורר במעצר.

6.  ביום 25.8.2025, העורר הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת המעצר עד תום ההליכים כך שהוא יועבר למעצר בפיקוח אלקטרוני בבית הוריו, בפיקוחם ובפיקוח שתי דודותיו לסירוגין. העורר הטעים כי חלפה למעלה משנה מאז הוא נמצא במעצר כאשר אין צפי לסיומו של ההליך העיקרי בעניינו. כן ציין העורר כי הוא שולב בטיפול בבית המעצר ובעת הזו ויש הצדקה ליתן בו אמון. מנגד, המדינה טענה כי דין הבקשה להידחות, מאחר שלשיטתה אין אינדיקציה לכך שפחתה מסוכנותו של העורר.

7.  ביום 10.9.2025 התקיים דיון בכך בבית המשפט המחוזי. בסופו של הדיון בית המשפט המחוזי לשירות המבחן להגיש תסקיר משלים שבו יתייחס לחלופה שהוצעה על-ידי העורר (השופטת רבהון). ביום 25.9.2025 הוגש תסקיר כאמור, שגם בו עלה הפוטנציאל החיובי של העורר. לצד זאת, שוב הודגש הקושי הטבוע בחלופה המוצעת בשל מיקומה - ביישוב שבו בוצעה העבירה, וכן נוכח העובדה שהדודות המוצעות כמפקחות אינן מקור סמכות מבחינת העורר. על כן, גם הפעם שירות המבחן נמנע מלהמליץ על העברתו של העורר לחלופה שהוצעה.

8.  ביום 30.9.2025 התקיים עוד דיון בבית המשפט המחוזי בו נשמעו טענות הצדדים ונבחנו מפקחים אפשריים בעניינו של העורר. באת-כוח העורר טענה כי חרף חומרת העבירות, התסקיר הוא חיובי. היא הוסיפה וטענה כי קביעת התסקיר לפיה לא ברור עד כמה הדודות מהוות גורם סמכותי עבור העורר לא עולה בקנה אחד עם הנתונים שבו. באת-כוח העורר הדגישה כי ישנה השפעה לחלוף הזמן על תפקידם של ההורים עבורו, וכן כי מדובר בקטין שלאחר למעלה משנה במעצר, שבה הוא עבר תהליך משמעותי, נמצא בטראומה. באת-כוח המדינה מצידה טענה כי יש לסמוך על ממצאיו של תסקיר שירות המבחן שקובעים כי הגורמים שהוצעו כמפקחים אינם מתאימים לכך. עוד הדגישה באת-כוח המדינה כי אביו של העורר, שהוא אחד מגורמי הפיקוח המוצעים, הוא עד תביעה בתיק ולכן אינו יכול לפקח עליו.

9.  בסופו של הדיון בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיון חוזר. בית המשפט המחוזי ציין כי הכלל בעבירות נשק הוא מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים. בית המשפט המחוזי התייחס לכך שכלל זה חל באופן מרוכך בעניינם של קטינים, ובהמשך לכך נדרש להיבטים החמורים במקרה דנן, לרבות ביצוע בצוותא ותכנון מוקדם. בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי החלופות שהוצעו אינן מתאימות וכי ככל שתמצא חלופה הולמת למעצר בפיקוח אלקטרוני במקום אחר ועם מפקחים מתאימים - פתוחה בפני העורר האפשרות להגיש בקשה נוספת לעיון חוזר.

10.  הערר שבפני מכוון כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. העורר טוען כי בית המשפט המחוזי לא איזן נכון בין מסוכנותו לבין המעצר המתמשך, לרבות הצפי ביחס להתמשכותו של ההליך. עוד נטען כי השינוי ברמת המסוכנות של העורר שעמד בבסיס בקשתו לעיון חוזר לא נבע רק מחלוף הזמן, אלא גם משינוי אמיתי בנורמות של העורר והתנהלותו עד כה.

11. הדיון בערר התקיים בפני ביום 2.11.2025. באת-כוחו של העורר הדגישה את ההיבטים החיוביים הרבים בהתנהלותו בכלא, וכן את התמשכות משפטו. מנגד, באת-כוח המדינה הדגישה את המסוכנות המופלגת העולה מן העבירות שמיוחסות לעורר, כמו גם מן הקושי הכרוך בחזרה ליישוב שבו בוצעו העבירות ועם פיקוח מצד דמויות שאינן מתאימות לכך, כפי שקבע שירות המבחן לנוער.

12. לאחר ששקלתי את הטענות אני סבורה כי דין הערר להידחות. אכן, נוכח המסוכנות העולה מן העבירות כמו גם מהכוונה להחזיר את העורר לזירה שבה כשל, יש קושי בהצעה לפיקוח אלקטרוני כפי שהוצגה בפני שירות המבחן לנוער, וממילא גם בפני בית המחוזי.

13. לאורך כל הדרך בהליך זה לא נשללה האפשרות של מציאת חלופה למעצר מאחורי סורג ובריח. דומה שהאפשרות לעשות כן חזרה ונכשלה מאחר שהחלופה היחידה שהוצעה הייתה ביישוב שבו בוצעה העבירה במתכונת שלא היה בה די כדי לאיין את המסוכנות. חלופה מוסדית חוץ ביתית נדחתה על-ידי העורר ומשפחתו באופן עקבי, ואף בדיון בפניי נשללה כל אפשרות לפיקוח מחוץ למתחם המשפחתי ביישוב מגוריו של העורר.

14. סוף דבר: הערר נדחה. יחד עם זאת, אין בכך כדי לסגור דלת בפני ניסיונות נוספים למציאת חלופה מתאימה עבור העורר למעצר מאחורי סורג ובריח.

ניתנה היום, י"ח חשוון תשפ"ו (09 נובמבר 2025).