עמ"ם 50184-10-25

1. בפני ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 16.10.2025 (מ"מ 542-10-25, סגנית הנשיא ב' טאובר) בגדרה אושר צו מעצר מינהלי בעניינו של המערער, שנחתם בידי שר הביטחון מכוח סעיף 2 לחוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), התשל"ט-1979 (להלן: חוק המעצרים המינהליים).

2. ביום 30.9.2025 הוצא צו המעצר המינהלי דנן, שתוקפו עד ליום 14.12.2025. להשלמת התמונה יצוין כי המערער נעצר כבר ביום 14.9.2025 על-פי סדרי הדין הפלילי בחשד לעבירות ביטחוניות, ומעצרו הוארך מעת לעת. זמן קצר לאחר ששוחרר ממעצרו, הוא חזר ונעצר, זו הפעם במעצר מינהלי, לתקופה שצוינה.

3. בהמשך לכך, ביום 1.10.2025 הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי לאישור הצו לפי סעיף 4 לחוק המעצרים המינהליים. לבקשה צורפה פרפרזה, שבה צוין בין השאר כי המערער "מסר בחקירתו כי צרך תכני טרור", כי נתפס ברשותו אקדח "איירסופט", כי "בחקירתו אותרה מדיה ובה קבצים העוסקים באמל"ח (לרבות נשקים לרכישה), חומרים רעילים וייצור חומרי נפץ" וכי היו לו התבטאויות "בדבר חובת ביצוע ג'יהאד". עוד צוין כי לא גובשה נגד המערער תשתית ראייתית לצורך העמדה לדין. כמו כן, צוין בבקשה כי בקביעתה של תקופת המעצר המינהלי נלקחה בחשבון גם התקופה שבה היה המערער עצור לצרכי חקירה.

4. ביום 3.10.2025 התקיים דיון בבקשה בבית המשפט המחוזי. בהמשך, בהחלטה המצוינת בפתח הדברים אישר בית המשפט המחוזי את צו המעצר המינהלי בציינו כי נשקפת מהמערער סכנה מיידית בהסתברות קרובה לוודאות, וכי הראיות שנאספו בעניינו אינן מאפשרות את העמדתו לדין בהליך פלילי, כך שאין מנוס מהוצאת צו מעצר מינהלי בעניינו.

5. הערעור שבפני נסב על החלטתו של בית המשפט המחוזי. בערעור נטען כי החומר הגלוי מצביע, לכל היותר, על צריכה של תכנים פתוחים לציבור הרחב ללא קשר ממשי לפעילות טרור. עוד נטען כי אין בנמצא ראיות המצביעות על כוונה לבצע עבירה. על כן, נטען כי אין הצדקה למעצר המינהלי.

6. הדיון בערעור התקיים בפני ביום 5.11.2025. בטיעון בעל-פה הדגיש בא-כוחו של המערער את הקושי העולה, לשיטתו, מכך שהמערער שוחרר ממעצר פלילי, ולאחר זמן קצר נעצר שוב. מנגד, עמדת המדינה הייתה שדין הערעור להידחות. המדינה הטעימה כי ההצדקה למעצר עולה מן החומר החסוי שיוצג לבית המשפט.

7. בשלב זה קיימתי דיון במעמד צד אחד. בדיון עיינתי בחומר החסוי והצגתי שאלות הבהרה לגורמי הביטחון, שעליהן ניתנו תשובות. בין השאר, נמסר כי ההחלטה בדבר המשך מעצרו של המערער, או הימנעות מכך, תתקבל בהמשך בסמיכות רבה יותר למועד סיומו של הצו, על מנת שזו תהיה עדכנית ומותאמת לנסיבות.

8. לאחר ששקלתי את הדברים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. מטבע הדברים, אין בידי לכתוב הנמקה מפורטת, בהתחשב באופיו החסוי של החומר. עם זאת, אציין שאני סבורה כי אכן הונחה תשתית עובדתית מספקת להחלטת המעצר, זאת גם בשים לב להבחנה בין ראיות המאפשרות הגשת כתב אישום לבין ראיות מינהליות שיכולות לשמש בסיס להחלטה על מעצר מינהלי. נוכח האמור לעיל, אין מקום להתערבות בהחלטתו של בית המשפט המחוזי.

9. סוף דבר: הערעור נדחה.

ניתנה היום, י"ח חשוון תשפ"ו (09 נובמבר 2025).