הערר ותשובת המשיבה

מכאן הערר, במסגרתו מעלה ב"כ העוררת טענות ברבדים שונים, אשר כולן מכוונות לצורך להורות על שחרורה המיידי של העוררת.

תחילה, חוזרת ב"כ העוררת על טענותיה בנוגע לעצם התקיימות עבירה. לטעמה, הפוסט שפורסם ניתן לפרשנויות שונות, ואין לדבוק בפרשנות המחמירה של גורמי האכיפה, שאינה מובנת מאליה. בעניין זה, מתייחסת הסנגורית לרכיבי הפרסום השונים, גם הרכיב החזותי וגם הכיתוב הנלווה לו. הסנגורית מוסיפה כי בהתאם לפסיקה, עבירות הפוגעות בחופש הביטוי יש לפרש באופן מצמצם.

כן נטען כי הפרסום זכה לתפוצה מצומצמת, עד למעצרה ולפרסום חקירתה של העוררת. בהתאם, טוענת הסנגורית כי העבירה נעדרת כל מסוכנות, ואף אם ייקבע אחרת, הרי שניתן בנקל לאיין מסוכנות זו בתנאי שחרור הולמים.

על כך מוסיפה הסנגורית כי המשך מעצרה של העוררת פוגע בה קשות במישור הרפואי והנפשי, כאשר היא אף פתחה בשביתת רעב.

לצד האמור, מלינה הסנגורית על פועלה הנפסד, לטעמה, של היחידה החוקרת. בעניין זה, נטען כי בבקשת המעצר הראשונה צוינה עבירה חמורה יותר מזו לגביה קיבלה העוררת ייעוץ משפטי טרם חקירתה. עוד נטען כי הוגש לעיון בית המשפט רישום פלילי הכולל תיקים הממתינים לבירור הדין. באופן דומה, נטען כי עדכון ב"כ המשיבה בדיון בפניי שמחר תוגש הצהרת תובע, מהווה פעולה בחוסר תום לב, שנועדה להשפיע על החלטת בית המשפט.

לבסוף, סבורה הסנגורית כי גורמי האכיפה נוקטים נגד העוררת אכיפה בררנית, כאשר במקרים חמורים בהרבה לא נעצרו אנשים שפרסמו קריאות לאלימות ברשתות החברתיות.

בנסיבות האמורות, בשים לב לעובדה כי מדובר באישה בת 50, נעדרת כל עבר פלילי, עותרת הסנגורית לשחרור כאמור.

ב"כ המשיבה מתנגד לערר. לטעמו, הפרסום אכן מבסס את העבירה המיוחסת לעוררת, כאשר העניין אף נבחן על ידי גורמים משפטיים רלוונטיים. לדעת נציג המשטרה, הפרסום כולל קריאה לאלימות שאינו מצריך פרשנות ומבסס מסוכנות ברף הגבוה.

עוד טוען ב"כ המשיבה כי לרישום הפלילי של העוררת רלוונטיות רבה, גם אם היא טרם הורשעה, מאחר שהיא כבר נחקרה בגין עבירות דומות וחזרה לסורה.

על כך מוסיף ב"כ המשיבה כי העוררת בעלת השפעה רבה, מוכרת, ופרסומיה זוכים למעקב של גורמים מסוימים בציבור ואף בתקשורת, כך שתכנים הקוראים לאלימות אותם היא מעלה, עלולים להוות סכנה.

בנוסף, מציין ב"כ המשיבה כי התקבלה הצהרת תובע אשר עתידה להיות מוגשת מחר, כאשר במקביל, יבוצעו מספר פעולות חקירה טכניות.

דיון והכרעה

עיינתי בתוצרי החקירה עד כה ותמים דעים אני עם בית המשפט קמא כי יש בפרסום נשוא החקירה, על פני הדברים, לבסס את העבירה המיוחסת לעוררת.

אמנם, רכיבים מסוימים של הפרסום כשלעצמם אינם חורגים מגדרי חופש הביטוי, גם אם יש בהם אמירות קיצוניות. ברם, הפרסום כולל גם ביטויים מפורשים הקוראים לאלימות, וחורגים מהבעת עמדה קיצונית לגיטימית. יתרה מזו, את בחינת הפרסום יש לעשות במכלולו, כאשר דומה כי במכלול האמור יש אכן לגבש את יסודות העבירה. הדברים נאמרים כמובן בזהירות הנדרשת, בשים לב לשלב בו אנו נמצאים, טרם הגשת כתב אישום ובחינה מעמיקה יותר של הסוגיה.

כל זאת כאשר למותר לציין כי ישנה תשתית ראייתית לביסוס החשד כי העוררת אכן ביצעה את העבירה.

שאלת קיומן של עילות מעצר אינה פשוטה בעיניי במקרה זה.

החלטת בית המשפט קמא מתבססת באופן נרחב על קיום חשש לשיבוש החקירה וצרכי החקירה. אלה הצטמצמו מאוד, בשים לב לכוונה להגיש כבר מחר הצהרת תובע, גם אם שמעתי את דברי נציג המשטרה בנוגע להשלמות מסוימות, טכניות בעיקר, הנדרשות לביצוע.

מבלי לטעת מסמרות, אציין כי ספק בעיניי האם מתקיימת במקרה זה עילת מסוכנות ברף גבוה, כפי שנטען על ידי נציג המשיבה. עם זאת, הפרסום כשלעצמו אכן עשוי לבסס עילת מסוכנות בשל תוכנו, זהות מפרסמו ותפוצתו. כאמור, הפרסום כולל קריאה ישירה לשימוש "בכל האמצעים" לשם ביצוע מרד, הפלת "הדיקטטורה" כלשון העוררת, ולא דרך בחירות, ואף קריאה מרומזת לאלימות נגד ראש הממשלה, והכול תוך הפנייה להתקוממות חמושה, במסגרתה הוצאו להורג מנהיג רומניה ניקולה צ'אוצ'סקו ואשתו.

די באמור, על מנת לבסס קיומה של עילת מסוכנות ברף המצדיק המשך מעצר בשלב זה.

הדברים אמורים במיוחד כאשר אין זו הפעם הראשונה שהעוררת מערבת את עצמה במעשים דומים. כחודשיים לפני מעצרה הנוכחי כבר נחקרה העוררת בגין עבירה דומה ושוחררה. אמנם, בהיעדר מסוכנות, אין בעובדה כי חשוד מבצע פעם אחר פעם עבירה על מנת להצדיק כשלעצמה את מעצרו. יחד עם זאת, אין זה המקרה בענייננו, מאחר שכאמור, הפרסום אכן מבסס מסוכנות מסוימת.

שמעתי את טענות הסנגוריה בנוגע לאכיפה בררנית. מעבר לכך שאנו נמצאים בשלב מוקדם ביותר של ההליך המשפטי, אשר אינו מהווה אכסניה נאותה לבחינת טענה מסוג זה, יש בעובדה כי העוררת נחקרת פעם שנייה בגין עבירה דומה שבוצעה לכאורה זה מקרוב, לבסס שוני ממקרים אחרים.

בנסיבות האמורות, לא התרשמתי כי ניתן להורות על שחרור העוררת לחלופת מעצר. אציין כי לא התעלמתי מהטענות בנוגע למצבה הרפואי של העוררת, אך אין בטענות אלה, שלא ניתן היה לבססן עובדתית, להטות את הכף.

על בסיס האמור, גם אם מטעמים שונים במקצת, בשל ההתפתחות שחלה בהליך, הגעתי למסקנה כי החלטת בית המשפט קמא ראויה בנסיבות העניין.

כאמור, בכוונת גורמי האכיפה להגיש מחר הצהרת תובע. בעיניי מדובר בנסיבה משמעותית, שבניגוד לטענת הסנגורית לא מצאתי כי יש לראות בה פסול. עובדה זו מחזקת את מסקנתי כי אין להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.

סוף דבר

בשים לב לאמור, אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, י"ב כסלו תשפ"ו, 02 דצמבר 2025, בהעדר הצדדים.