1

נוכחים:

ב"כ העורר: עו"ד אורי קינן

ב"כ המשיבה: עו"ד רבי טבעוני

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי ערר על מעצרו של העורר 1 עד יום 28.1.15 בצהריים ועל שחרורו של העורר 2 בתנאים מגבילים, לרבות מעצר בית שלא במקום מגוריו, שיעמוד בתוקפו עד ליום 28.1.15 בצהריים.

ב"כ העורר טוען בהודעת הערר ובטיעוניו בפניו, כי לא היה בפני בית המשפט חומר חקירה המצדיק את מעצרו של העורר 1, ולא היה חומר חקירה המצדיק את מעצרו של העורר 2.

באשר לעורר 1, טוען בא כוחו, כי נוכחותו בזירת האירוע נושא החקירה לא הייתה פלילית, וכי החשד הקלוש שקם נגדו לא הצדיק את מעצרו בהעדר חשש לשיבוש הליך חקירה.

באשר לעורר 2, טוען בא כוחו, כי גם לאור החלטת בית משפט קמא, לפיה כי מדובר ב"חשד קלוש ביותר", אם הוא בכלל קיים, מן הראוי היה לשחרר אותו ללא כל תנאים מגבילים, ובוודאי לא בתנאי של מעצר בית מחוץ למקום מגוריו ומגורי משפחתו.

ב"כ המשיבה טוען בתגובתו להודעת הערר, כפי שהובאה לעיוני, שיש בסיס לחשד כלפי שני העוררים, כפי שהדבר הוצג בפני בית משפט קמא במסמכים במ/1, במ/2 ובמ/3, וכי שחרורו של העורר 1 לעת הזו בטרם תתבצענה פעולות החקירה שהוצגו בפני בית משפט קמא ואשר נרשמו בפתק א.ט.1, עלול לחבל בהמשך החקירה.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוצגו בפני בית משפט קמא ואשר הוצגו גם בפניי, הגעתי למסקנה כי יש בסיס לחשדות שהופנו כלפי שני העוררים, גם אם קיים שוני בעוצמת החשד ביניהם, אך חשדות אלה מצדיקים את מעצרו של העורר 1 ואת שחרורו של העורר 2 בתנאים המגבילים בהם שוחרר מחשש לשיבוש החקירה.

2

אכן, זכותו של חשוד לשתוק בחקירה, אך שתיקתו של העורר 1 לאחר שמסר גרסה ראשונה וכאשר הוטחו בפניו במפורש החשדות המופנים כלפיו, גורמת מטבע הדברים לעיכוב בחקירה, ומשכך לא ניתן לשחרר אותו על אתר.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הערר.