1

נוכחים:

ב"כ העוררים, עו"ד שוקרי אבו טביק ועו"ד אורי בן נתן

ב"כ המשיבה, עו"ד שני קופנהגן, פקד

העוררים הובאו

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

2

ערר על החלטת בימ"ש השלום בראשל"צ (כב' ס.נ. השופטת רון) בתיק מ"י 42330-08-15 מאתמול, 25.8.15 במסגרתה האריכה את מעצרם של העוררים 1, 2, 4 ו-7 עד למחר, 27.8.15 ועוררים 3, 5 ו-6 עד ליום 30.8.15.

מדובר בהחלטה שניתנה בהארכת מעצר שנייה, כאשר עניינם של העוררים כבר הובא להכרעתי בדיון שהתקיים ביום 24.8.15 בעמ"י 43107-08-15.

אזכיר כי עסקינן במי שעצורים מיום 22.8.15 בחשוד למעורבות בירי על מתקן משטרתי בשכונת הרכבת בלוד בליל 21.8.15.

בטרם הדיון בהחלטה נושא הערר, ערכה משטרת ישראל אבחנה בין העוררים, כאשר העוררים 1, 2, 4 ו-7 חשודים כעת בקשירת קשר לביצוע פשע ואילו שאר העוררים חשודים עדיין במסגרת החשדות העיקריים. בהתאם ערך בימ"ש קמא אבחנה בין קבוצות העוררים.

שמעתי את טענות הצדדים בהרחבה ועיינתי בחומר החקירה, לרבות חומר החקירה שהתווסף מאז אותו דיון שהתקיים לפניי. שוכנעתי כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בימ"ש קמא ודין הערר להידחות.

צדק בימ"ש קמא משקבע כי חשד סביר היה כנגד העוררים כבר מלכתחילה ובינתיים היחידה החוקרת לא שקטה על שמריה באופן אשר מצביע על התפתחויות שיש בהן כדי לחזק את החשדות ולערוך את האבחנה בין קבוצות העוררים.

עוד ציין בימ"ש קמא כי העוררים לא נחקרו אך אכן מהלך זה נובע משיקולים חקירתיים. עוד באשר לחקירה, צדק בימ"ש קמא משהתייחס לבדיקות המחמירות באשר לטענות האליבי.

בהינתן מכלול הנתונים, לאור המארג הכולל המצוי בתיק, לאור מורכבותה חקירה, ריבוי המשתתפים והמסוכנות הרבה הטמונה בשלב זה בכל העוררים, הרי שכאמור, לא מצאתי כי נפלה כל שגגה בהחלטה המדוייקת של בימ"ש קמא ועל כן אני דוחה את הערר.

3

ניתנה והודעה היום י"א אלול תשע"ה, 26/08/2015 במעמד הנוכחים.