1

נוכחים:

ב"כ העורר עו"ד אלון קריטי

ב"כ המשיבה עו"ד עדי יעקבוביץ'

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.         בפני ערר על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט קלייטמן), במסגרתה קבע בדבר קיומן של ראיות לכאורה, וכן הורה על קבלת תסקיר מעצר אשר יבחן שחרורו של העורר לחלופת מעצר.

2          ב"כ העורר טען כי חל כרסום בתשתית הראייתית הלכאורית, וזאת לנוכח סתירות שהתגלו בין כלל העדים. עוד טען כי לנוכח כך יש להורות על שחרורו של העורר לחלופת מעצר כבר עתה. כן טען ב"כ העורר כי אף אם קיימות ראיות לכאורה, היה על בית משפט קמא לבחון את חלופת המעצר המוצעת, ולא היה מקום להיזקק לתסקיר מעצר בהקשר זה, תוך הותרת העורר במעצר פרק זמן נוסף בלתי מבוטל, והכל כמפורט בטיעוניו דלעיל.

3.         ב"כ המשיבה טענה כי החלטת בית משפט קמא מושתתת על אדנים מוצקים, ויש לדחות את הערר על כלל חלקיו. היא הפנתה להחלטה בהקשר לראיות לכאורה, לאחר בחינת כלל חומר החקירה, ובהקשר לקביעת בית משפט קמא להורות על תסקיר מעצר, ציינה, כי נקבעה חרף התנגדות המשיבה אשר עומדת על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, וכן טענה בדבר סבירות החלטה כאמור, בשים לב לעילת המעצר ולעברו הפלילי של העורר, והכל כמפורט בטיעוניה דלעיל.

2

4.         כתב האישום מייחס לעורר ביצוע עבירות של תקיפת שוטר, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, איומים, העלבת עובד ציבור, נהיגה בשכרות וסירוב לבדיקת שכרות, וכן גרימת תאונת דרכים.

5.         עיון בתיק החקירה העלה כי יש בכלל דוחות השוטרים כדי להביא לידי ביטוי את כלל עובדות כתב האישום ומהלך האירועים.

6.         אף אני רואה עין בעין עם בית משפט קמא, כי אותן סתירות לכאורה אליהן מפנה ב"כ העורר, אינן חותרות תחת התשתית הראייתית הלכאורית הקיימת, ואף אין בהן כדי להוביל לכרסום בעוצמת הראיות וההכרעה בעניינן מקומה במסגרת התיק העיקרי. עלה לכאורה כי כל אחד מהעדים תאר את האירוע מנקודת מבטו. לדוגמא בעת שאחד מהם ציין כי ראה את העורר כשהוא צועק ודוחף שוטרים, נמצאה אינדיקציה בדוח השוטרים האחרים באשר לפעולות שנקט המשיב בסירוב למעצר. גם הטענות באשר לעיתוי בו הושמעו חלק מהאיומים, מקומן בתיק העיקרי, בעת שעצם השמעתן עלה לכאורה מכלל הדוחות. הוסף לכך את העובדה כי חלק מהנסיבות אף קיבלו תמיכה לכאורית מעדותם של אזרחים.

7.         מדוח הפעולה שערך השוטר רועי סלאם, עלה כי העורר הדיף ריח חזק של אלכוהול, וסרב לבדיקת שכרות. ויש בכך כדי להקים ראיות לכאורה בהקשר לנסיבה זו, כפי שציין גם בית משפט קמא.

8.         לאחר שנחה דעתי בדבר קיומן של ראיות לכאורה, אפנה לדון באשר לחלק בהחלטת בית משפט קמא הנוגע לשאלת חלופת המעצר.

3

9.         לא ניתן לבחון כל אחת מנסיבות האירוע במנותק מזו האחרת, וכלל מהלכו שתחילתו אי עצירה במחסום והמשכו ניסיון להימלט, חרף דרישת השוטרים לעצור, ותוך שוויון נפש לתוצאות האפשריות של המעשים, בעוד השוטר נוקט בפעולות פיזיות על מנת למנוע זאת. ומכניס את גופו לרכב. כמו כן בשים לב לכאורה לסירוב לבדיקת שכרות, ולתיאוריהם של השוטרים באשר לריח האלכוהול שנדף מהעורר. אף לא ניתן להתעלם מעברו הפלילי של העורר הכולל עבירות נשק, רכוש, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, תקיפת עובד ציבור ואף הפרת הוראה חוקית. כלל האמור מקים את עילת המסוכנות ולא נמצא פגם בהחלטת בית משפט קמא בעת שלא שלל על הסף אומנם אפשרות לשחרור לחלופת מעצר, ואולם ביקש לקבל בהקשר זה את המלצת שירות המבחן.

10.       לאור סך כל האמור לעיל, דין הערר להידחות.

ניתנה והודעה היום ט"ו טבת תשע"ה, 06/01/2015 במעמד הנוכחים.