1

החלטה

1. בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט דוד שאול גבאי ריכטר) החליט ,ביום כ"ג תשרי תשע"ט (2.10.18), בתיק מ"ת 43096-09-18 , שלוש החלטות: יש ראיות לכאורה בעבירה שבה הוגש כתב אישום נגד הנאשם , שהיא התפרצות לבית מגורים; ויש לשלוח את העורר לתסקיר שירות מבחן; ובעקבות זאת, קבע את המשך הדיון, ליום 17.10.18.

2. שירות המבחן הודיע, שעקב עומס, לא יכול לעמוד בלוח הזמנים. על כן, החליט בית משפט השלום, בפתקית, ביום 15.10.18, כי המשך הדיון בהארכת המעצר יהיה ביום 29.10.18 (בציפייה כי עד אז יוגש התסקיר).

3. הסנגור המלומד - עו"ד מוחמד חלאילה, שהסכים שהדיון יהיה בהעדרו של העורר (שלא הובא מבית המעצר) - טען שבית משפט קמא טעה, הן בעניין הראיות הלכאוריות, והן לעניין דחיית הדיון, במעמד צד אחד, ללא שמיעת הנאשם.

4. ב"כ המדינה, עו"ד שימשוואילי, ביקש למחוק את הערר על הסף, מטעמים דיוניים, שכן אין לפצל את הדיון ואת הערעור לשני הליכים נפרדים: האחד -יעסוק בראיות לכאורה; והשני - בחלופת מעצר. לגוף העניין טען, כי יש ראיות לכאורה, ויש הצדקה להמתין עד לתסקיר שירות המבחן.

5. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הערר.

2

6. אינני מתבסס רק על הנימוק הדיוני טכני, לפיו לא היה מקום לפצל את הגשת הערר בשני נושאים נפרדים (לעניין זה הביא ב"כ המדינה את החלטת השופט מנחם מזוז בבש"פ 2296-15 , מיום 5.4.15).

7. לגוף העניין, בתיק זה, ולאור טענותיו של הסנגור, יש מקום להמתין להחלטה סופית של שופט המעצרים, וזאת לאור הכלל של "מקבילית הכוחות". במילים אחרות: אם תסקיר שירות המבחן יהיה חיובי, ויש כירסום בראיות הלכאוריות, הכף נוטה לעבר שחרור; אם תסקיר המבחן יהיה שלילי, גם אם יש כרסום כזה, עדיין יש לעצור את העורר עד לתום ההליכים.

8. על פני הדברים, יש ראיות לכאורה, כולל: עדות חיצונית של גב' דלאונה, שראתה את העורר בתוך הבית, מעבר לחלון. גם אם יש ראיות אחרות, שלכאורה, נוטות לכיוון אחר, הרי מדובר בכרסום הראיות, אבל לא בהעדר ראיות לכאורה, ועניין זה רלוונטי, כפי שהוסבר לעיל, כאשר דנים בחלופת המעצר.

9. אינני רוצה לקבוע מראש מה צריכה להיות עמדת בית משפט ביחס לחלופת מעצר. דברי ב"כ המדינה, כי מדובר בעציר עבר פלילי, יש להם משקל מסוים, איך אינם חזות הכול. אם אכן תסקיר שירות המבחן יציג חלופה הולמת, לאחר שבירר את עניין הערבים, ואם בית משפט ישתכנע לתת לעורר אפשרות להיות בחלופת מעצר, ייעשה כן בית משפט קמא, על פי שיקול דעתו. אני ער לכך, כי לעורר עבר פלילי עשיר, וכי את העבירה הנטענת ביצע כחודש לאחר ששוחרר ממאסר של 14 חודשים. אולם, נתון זה אינו היחיד הרלוונטי וצריך שתהיה בפני בית משפט השלום תמונה מלאה, ועל פיה יוכל להכריע בדבר חלופת מעצר, אם לאו.

10. טענתו של הסנגור כאילו בית משפט קמא אינו מוסמך לדחות מועד דיון, עקב לחץ עבודה של שירות המבחן, שביקש דחיית המועד להגשת תסקיר מעצר, ולצורך כך היה על בית משפט השלום לקבוע דיון במעמד שני הצדדים, ולאפשר לעורר זכות טיעון - טענה זו אינה מקובלת עליי.

ביום הראשון של בקשת מעצר עד תום ההליכים, ניתן צו מעצר עד למתן החלטה אחרת. מעשים שבכל יום - כך גם אני נוהג - כאשר יש בקשה לדחיית דיו, מטעם זה או אחר, והדיון נדחה, אין בכך הארכת מעצר, אלא המשך תוקפו של המעצר עד למתן החלטה אחרת. לכן, אין צורך בדיון במעמד שני הצדדים.

11. לאור האמור לעיל, הערר במתכונתו הנוכחית - נדחה.

3

12. שמורות לעורר כל טענותיו, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן.

13. למותר לציין, כי גם למדינה שמורות כל טענותיה, לאור התסקיר שיוגש.

14. המזכירות תשלח העתק פרוטוקול והחלטה לעורר באמצעות שב"ס.

ניתנה והודעה היום ט"ז חשוון תשע"ט, 25/10/2018 במעמד הנוכחים.