1

לפניי ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות עקיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 על החלטת בית משפט שלום פתח תקווה, כב' השופטת גרינברג בתיק 53383-08-15 מיום 23.11.15 לפיה, המשיב ישוחרר ביום 26.11.15 לקהילת "אל פטאם", קהילה טיפולית לאחר שיחתום על התחייבות עצמית על סך 15,000 ₪ וערבות צד ג' שתינתן על ידי אשת המשיב, שמטרתה לדווח למשטרה במידה ואשת המשיב תקבל עדכון מהקהילה על עזיבת המשיב את הקהילה.

מדובר במשיב נגדו הוגש כתב אישום בתיק פלילי 53375-08-15 בית משפט שלום פתח תקווה, המייחס לו עבירות ניסיון סחר בסם מסוכן ואחזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

יחד עם כתב האישום הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים בתיק מ"ת 53383-08-15.

2

בבית משפט קמא ב"כ המשיב טען כי הסם הינו לשימוש עצמי, אין ראיות לעבירת ניסיון הסחר בסם ובקשת ב"כ המשיב הייתה להורות על שחרורו או לקבל תסקיר בעניינו האמור לבחון שילוב המשיב בהליך גמילה.

בית משפט קמא קבע כי די בדוחות השוטרים כדי להקים תשתית ראייתית למיוחס למשיב וכי קיימת עילת מעצר של מסוכנות. נוכח כך, הורה בית משפט קמא על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת וביקש תסקיר מעצר אשר יתייחס לאפשרות חלופת מעצר במסגרת גמילה מסמים, מבלי שיהיה בכך כדי להביע עמדה כלשהי בנושא.

לישיבת בית משפט קמא ביום 22.10.15 התקבל תסקיר קצין מבחן ממנו עולה, כי מדובר במשיב הצורך סמים מגיל 17 ובשנת 1987 הדרדר לשימוש בסם מסוג הרואין.

בהליכי מעצר קודמים נעשה ניסיון לשלב המשיב בקהילה טיפולית "אל פטאם", אך לאחר טיפול של 6 חודשים נשר מהטיפול וחזר אל הסם.

המשיב ערך מספר ניסיונות גמילה שלא צלחו וקשר ביצוע העבירה נשוא ערר זה להתמכרותו לסם.

קצין המבחן הביע את דעתו כי מדובר במשיב בעל יכולת וכוחות דלים והביע ספקות לגבי יכולתו של המשיב להתמיד בגמילה, והן באשר ליכולתו להציע חלופת גיבוי במידה ויעזוב את הקהילה.

בית משפט קמא התיר למשיב לצאת לראיון קבלה בקהילה הטיפולית "אל פטאם".

ליום 8.11.15 הגיע תסקיר משלים ממנו עולה, כי במידה ויעמוד המשיב בבדיקות רפואיות, קהילת "אל פטאם" תקבלו להליך טיפולי.

המפקחות המוצעות כפיקוח גיבוי, דהיינו אשת המשיב ואחות המשיב, לא תוכלנה לשמש דמויות סמכותיות כלפי המשיב במידה ויעזוב את הקהילה, זו התרשמות קצין המבחן. נוכח כך התקשה שירות המבחן לבוא בהמלצה בעניין המשיב.

ביום 23.11.15 התקבל תסקיר נוסף, במסגרתו התקשה שירות המבחן לבוא בהמלצה לשחרור לקהילה הטיפולית לאחר שהמפקח המוצע לא התייצב בפני שירות המבחן.

במועד הנ"ל עתר ב"כ העוררת למעצר המשיב עד תום ההליכים, באשר אינו עומד בתנאי ההלכה הפסוקה לעניין שילובו בהליך גמילה במסגרת הליכי המעצר ולאור העדר המלצה לשחרורו לקהילה משירות המבחן.

ב"כ המשיב עתרה לשחררו להליך הגמילה גם בהעדר חלופת גיבוי.

בית המשפט הורה על שחרורו כאמור בתנאים ברישא להחלטה זו, ומכאן הערר שלפניי.

בנימוקי הערר נטען כי העיתוי הנכון לגמילה מסמים הוא שלב גזירת העונש. לכלל זה חריג בהתקיים שניים או שלושה תנאים מצטברים, שהם שילוב בהליך גמילה עובר למעצר, פוטנציאל הצלחה גבוה, הליך הגמילה עצמו מהווה מענה הולם למסוכנות הנשקפת מפני נאשם, והכל כפי שנקבע בהלכת סוויסא בש"פ 1981/11. המשיב אינו עומד בתנאים אלו ובוודאי שאינו עומד בשני תנאים מצטברים. קרי, אינו נמצא בשלב גזירת הדין וכי מעורבותו בסמים הינה גבוהה כבעבר.

3

עוד נטען, כי אין די ברצון המשיב להשתלב בגמילה נוכח התרשמות קצין מבחן, כמי שהוא בעל כוחות ויכולות דלים וכן נוכח כישלונות העבר בניסיונותיו להיגמל מסמים.

לאור כך מתבקש בית משפט להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

טענות ב"כ המשיב - שירות המבחן ממליץ על שחרורו לחלופה. בית המשפט בעמ"ת 1224-08-14 אבו סביד קיימים שני תנאים מצטברים, פוטנציאל לגמילה והליך הגמילה עצמו נותן מענה לאיון מסוכנות. מדובר במשיב מבוגר, בעבר היה מאושפז בבית חולים בשל התמכרותו לסם. מדובר במי שעצור מזה 4 חודשים. מפנה לפסיקה: בש"פ 4158/14 בעניינו של גנדי אפלצ'יוק, שם הורה בית המשפט לאפשר לעורר לעבור ראיון קבלה על אף שבית המשפט המחוזי מרכז דחה בקשת העורר לעיון מחדש בתנאי מעצרו וזאת בנימוק, כי אותו עורר לא זכה להזדמנויות גמילה בעברו וקיים סיכוי להצלחתו לאור האמור בתסקיר שירות המבחן. כמו כן מפנה למ"ת 41179-05-15 מחוזי מרכז, החלטת כב' השופטת מרשק-מרום, אשר הורתה על שליחת המשיב באותו תיק לראיון קבלה לבחון התאמתו לקהילה טיפולית לבעיות התמכרות לאלכוהול וניתן יהיה, בהסכמת הקהילה, במקרה של חריגה מהכללים, כי הקהילה תדווח למשטרה.

לגופו של עניין, לאחר שקילת מכלול הטענות, כתב האישום, הבקשה, שלל התסקירים שהוגשו בעניינו של המשיב, הגעתי לכלל דעה כי דין הערר להתקבל.

ההלכה הינה כי העוסקים בסחר בסמים, דינם להיעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

אין זה המקרה שניתן להסתפק בשחרור המשיב ללא חלופת גיבוי. חלופת הגיבוי מיועדת ליתן מענה הולם, זמין, מיידי במקרה הצורך של אי עמידה בכללי הקהילה הטיפולית ועזיבת המקום, על פי רצונו של המשיב.

אין לי אלא לחזור על הלכת סוויסה, דהיינו, כלל הוא כי העיתוי הנכון והראוי לבחינת גמילה מסמים, הינו לאחר הכרעת הדין בשלב גזירת העונש, אלא אם כן, מדובר בחריג המתקיימים בו שלושה תנאים מצטברים או לפחות שניים מהם.

התנאים הינם:

הימצאותו של המשיב בהליך גמילה עובר למעצר והמעצר עצמו יפגע/יחבל בהמשך הליך טיפולי בו החל המשיב זה מכבר;

תנאי נוסף, פוטנציאל הצלחתו של המשיב גבוה;

תנאי נוסף, הליך הגמילה עצמו יתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מפני המשיב.

בענייננו, המשיב לא נמצא בהליך גמילה שהחל טרם המעצר ואשר יש בו לגדוע רצף של הליך גמילה.

4

מדובר במשיב שאיננו נער ועשה מספר ניסיונות גמילה בעברו, לרבות בקהילה הטיפולית "אל פטאם", וכל ניסיונותיו נכשלו.

לא די בהבעת רצון מילולית להיגמל מהסם. ניסיונות העבר מלמדים כי אין למשיב כלל כוחות לעבר את הגמילה. יותר מכך, אף בתסקירים עצמם ציין קצין המבחן, כי מדובר במי שהוא בעל יכולת וכוחות דלים להתמיד בגמילה. ובהיותו כזה, פוטנציאל הצלחת הליך הגמילה הוא מן הנמוכים ביותר, בעוד שעל פי הלכת סוויסה, צריך שיהיה פוטנציאל גמילה בעל הסתברות גבוהה.

שילוב הניסיונות הכושלים עם האמור בתסקירים שהוגשו בזה אחר זה לבית משפט קמא, מלמדים כי אינו עומד כלל ועיקר ואף לא מתקרב לתנאים הנדרשים על פי הלכת סוויסה.

עיינתי בהחלטות אליהן הופניתי על ידי ב"כ המשיב ועלי לציין כי יש החלטות לכאן ולכאן.

לסיכום, אין זה המקרה המתאים לשחרור חלופה, בוודאי שלא מקום שלא הומצאה חלופת גיבוי שהיא חיונית והכרחית בעניינו של המשיב לאור כוחותיו הדלים לעמוד בהליך גמילה כאמור.

הערר מתקבל, אני מורה על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ו, 03 דצמבר 2015, בנוכחות באי כח הצדדים והמערער עצמו..

חתימה