1

נוכחים:

ב"כ המבקשת - עו"ד איריס מוריץ בר נתן

ב"כ המשיב - עו"ד דגנית משעלי

המשיב הובא באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לפניי ערר על החלטת בית המשפט השלום בראשל"צ (כב' השופטת רבקה גלאט) לשחרר למעצר בית את המשיב. לוז הערר הוא שבית משפט קמא שחרר את המשיב למעצר בית מבלי שקבע עמדה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה וזאת למרות כפירתו של המשיב בטענה כי קיימות ראיות לכאורה בעניינו. ואכן עיון בהחלטת בית המשפט קמא מעלה כי הוא הותיר פתוחה את השאלה האם קיימות ראיות לכאורה הן בעניינו של נאשם אחר באותה פרשה (המשיב 2) והן בעניינו של המשיב שלפניי ומסר כי החלטה בעניין זה תינתן רק ביום 28.8.16 (ראו פרוטוקול הדיון מיום 22.8.16 עמ' 20 שו' 8-6). במצב דברים זה בו טרם ניתנה החלטה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה אין מקום במקרה הרגיל לעבור לבחינת שאלת השחרור לחלופת מעצר, אלא יש לעשות כן רק לאחר שתוכרע שאלת הראיות לכאורה.

2

לא מצאתי כי המקרה שלפניי הוא מסוג המקרים המצדיק סטייה מכלל זה. עניינם של המשיב ויתר הנאשמים כרוכים האחד בשני, ולמרות שקיימים הבדלים ביניהם ושביחס לאחד מהנאשמים קיימים גם 4 אישומים נוספים ראוי היה לנהוג בהתאם לכלל כי במקרה בו קיימת כפירה בקיומן של ראיות לכאורה נבחנת חלופת המעצר רק לאחר שתוכרע שאלת קיומן של ראיות לכאורה.

כמו כן קיים קושי מסוים לכך שבית המשפט קמא קבע מחד שיש צורך בקבלת תסקיר מעצר ומאידך קיבל החלטה עוד בטרם נערך תסקיר מעצר. ודוק ייתכנו מצבים בהם ניתן לשחרר לחלופת מעצר ללא תסקיר ואולם אם סבר בית משפט שיש צורך בתסקיר, לא ברור מדוע שחרר לחלופת מעצר, ואם סבר שאין צורך בתסקיר לא ברור מה תפקיד התסקיר שנערך לאחר השחרור לחלופת מעצר.

לאור כל זאת הריני לקבל את הערר.

מעצרו של המשיב יוארך עד החלטה אחרת.

המשיב יובא לבית המשפט השלום בראשון לציון בתוך 24 שעות מהמועד בו תינתן החלטה בעניין קיומן של ראיות לכאורה בעניינו ולא יאוחר מיום 28.8.16 ועניינו ידון לאור החלטת בית המשפט קמא בשאלת הראיות לכאורה.

עותק של החלטה זו יועבר לעיונה של כב' השופטת גלאט.

מובהר בזאת כי ככל שהשופטת גלאט תיתן את החלטתה בעניין קיומן של ראיות לכאורה בעניינו של המשיב קודם ל-28.8.16, יהיה ניתן לקבוע דיון בעניין שחרורו לחלופת מעצר קודם למועד זה.

ניתנה והודעה היום י"ט אב תשע"ו, 23/08/2016 במעמד הנוכחים.

עו"ד משעלי:

3

אבקש לכתוב לפרוטוקול בסעיף 11 להודעת הערר ביקשה המאשימה לאור קביעת בימ"ש קמא כי ביחס לאישום השני נקבע שיש חולשה משמעותית . הם ביקשו לטעון במסגרת ערר זה שיש ראיות לכאורה.

החלטה

למיטב הבנתי בית משפט קמא לא קבע ממצא בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, לא ביחס לאישום הראשון ולא ביחס לאישום השני.

לפיכך מן הראוי שבית משפט קמא יתן החלטה הן ביחס לראיות לכאורה באישום הראשון והן ביחס לאישום השני במסגרת החלטתו האמורה להימסר ב -28.8.16.

לאחר שתינתן החלטה זו יהיו הצדדים להגיש ערר עליה ככל שימצאו לנכון.

ניתנה והודעה היום י"ט אב תשע"ו, 23/08/2016 במעמד הנוכחים.