1

1.      העורר שלפניי מוכר לי מתיק מגלגול קודם, שבעקבותיו ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין ידוע, הנושא את שמו של העורר והוא הלכת סויסה (בש"פ 1981/11 מדינת ישראל נ' אשר סויסה, פ"ד סד(3) 101 (2011)).

2.      העורר, לאחר ששוחרר מהמאסר, שבו ריצה את העונש ולא הלך לגמילה, כפי שכתבתי בהחלטתי, שנהפכה בבית המשפט העליון, המשיך, לפחות לכאורה, בעבירות פליליות נוספות, ובהן: התפרצות, ועניינו נידון בבית משפט השלום בתיק מ"ת 744-09-18 ותיק מ"ת -29875-09-18, שבהם החליט כב' השופט דוד שאול גבאי ריכטר לעוצרו עד לתום ההליכים, ואיפשר הגשת תסקיר.

3.      תסקיר המעצר, מיום 4.10.18 , פורס את עברו הלא פשוט של העורר, כולל: שהות לא קצרה בבתי כלא. מאידך גיסא, הוא מציג אור בקצה המנהרה , כולל: חידוש הקשר בינו לבין גרושתו (הנמצאת באולם), ורצונו לעבור הליכי גמילה מסמים.

4.      בתסקיר יש הערכת סיכון וסיכוי , וההמלצה, בסופו של יום היא, כי יש מקום לשקול הפנייתו לטיפול ייעודי בתחום ההתמכרות, וזאת במסגרת טיפולית סגורה, מכוונת ומציבת גבולות, אשר תסייע לו בגיבוש זהותו בניהול אורח חיים נורמטיבי ותפקודי.

5.      המלצת התסקיר היא כי העורר יעבור ראיון קבלה (שנקבע ליום 9.10.18, תאריך שכבר עבר) בקהילה השיקומית לטיפול בהתמכרויות "כפר רוח המדבר", ולאחר כן, שירות המבחן יכין תסקיר, ובו המלצה, לכאן או לכאן.

2

6.      בית המשפט קמא, בהחלטתו הנ"ל, סבר כי אין מקום לבחון אפשרות זו, וזאת, לאור עברו הפלילי הקשה והארוך, הליכי גמילה שנעשו ולא הצליחו וניסיון שאינו מנבא טובות, וכן כי מדובר בשני תיקים, ולא רק בתיק אחד (עמ' 13, להחלטה מיום ז בחשוון תשע"ט (16.10.18)).

7.      עו"ד עירוני, ב"כ העורר, המלווה אותו עוד מההליך הקודם משנת 2011, לא נלאה מלראות באופן אופטימי את סיכויי מרשו לשיקום.

8.      העורר עצמו, במהלך יון בפניי, אמר שני משפטים, ובהם ביקש צ'אנס, כדי שיוכל להתחיל בהליכי גמילה.

9.      עמדת ב"כ המדינה, עו"ד דניאל שימשילשווילי ,המתבססת על החלטת בית המשפט העליון בפרשת סויסה היא , כי לא התקיימו התנאים הדרושים לפתיחה בהליך גמילה.

10.  בשלב זה, אינני רואה צורך לנתח את הלכת סויסה, ולבדוק האם בתוכה יש "פתחי מילוט" או חריגים המאפשרים למר סויסה עצמו, בסיבוב הנוכחי ,להיכנס להליכי גמילה.

11.  בפניי עומדת, היום, רק שאלה ראשונית, והיא: האם לאפשר לו לצאת לראיון באותו מרכז שיקומי "כפר רוח המדבר".

12.  לאחר ששקלתי את הדברים, הגעתי למסקנה כי יש לאפשר לעורר לעבור את שלב הריאיון בוועדת הקבלה באותו מוסד.

13.  אני מבהיר לעורר, אין בכך היענות מוחלטת וודאית, כבר היום, ביחס לחלופת המעצר באותו מקום, שכן הדבר מותנה בהסכמת אותה קהילה טיפולית, והמלצת שירות המבחן, ובעקבותיהם - יטענו הצדדים בבית משפט השלום ותינתן החלטה, שאף היא כפופה - ככל החלטה - לערעור בבית משפט זה, שאף הוא אינו התחנה הסופית, שכן ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

14.  על כל פנים, עצם נחישותו ורצונו של העורר, ראויים לציון.

15.  אם תהיה חוות דעת ברורה ונחרצת של שירות המבחן, בעקבות ועדת הקבלה של "כפר רוח המדבר", אולי תיאות אף המדינה לשנות את עמדתה, ולראות כי אינטרס הציבור אינו רק הציבור בכללותו, אלא גם האנשים האינדיבידואלים המרכיבים את הציבור; וכי כל סיכוי לשיקום של כל אחד ואחד מבני הציבור, יכול להביא תועלת לכלל הציבור.

3

16.  לפיכך, אני מורה לשירות המבחן לתאם עם השב"ס מועד לביקורו של העורר בקהילה השיקומית האמורה, כאשר לפני כן השב"ס יערוך לעורר את הבדיקות האמורות בסיום התסקיר. לעניין התיאומים הטכניים, יש לפנות לבית משפט השלום, שכן ערכאת ערעור זו אינה כשירה לטפל בדברים אלה.

ניתנה והודעה היום י"ג חשוון תשע"ט, 22/10/2018 במעמד הנוכחים.