1

ערר הגנה על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה, כב' השופטת כתבי-ריבלין, במסגרת מ"ת 8382-12-21, מיום 13.2.22, בה הורה על מעצר העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

הרקע וההליכים

1.      כנגד העורר הוגש ביום 5.12.21 כתב אישום האוחז בשני אישומים, שעניינם עבירות איומים כלפי המתלוננת, גרושתו, ובן זוגה (להלן: "מ'"), ובתקיפתו בכך שסטר ללחיו.

2

2.      על פי עובדות האישום הראשון, על רקע בקשת העורר למתלוננת שתחזור אליו, ובקשתו את רכושו חזרה, איים עליה בטלפון באומרו, בין היתר, את הדברים הבאים: "הפעם יהיו פה מלחמות...המשטרה לא תעזור לך; חזרת הביתה זרקת אותי הבאת לי גבר אחר זה קשה לי אני לא רוצה לעשות טעות ואני יכול לעשות טעות. המדינה תשלם עליה כולם ישלמו אני יכול להסתבך בשנייה ואני לא רוצה....ר' המשטרה שנתיים אני יוצא מהכלא הגולגולת שלך תהיה באוויר; אני לא מאיים קודם כל, בחיים אני לא מאיים, כי אני יודע שאת תכניסי אותי לכלא ואני יצא והפעם את תשלמי....; אמא שלך טוב יפה, כולם יפות כל המשפחה יפה... יש לך משפחה מהממת... אני יבוא יברך את אמא שלך את סבתא שלך את אחותך את כולם מאה פעם. אני יעשה את זה, זה ברכה אישית לכולם שמה בסדר... ערבי לא יכול להשתנות...; והבן אדם שבא אלי לבית לוקח לי את הילדים שלי הוא יהנה, אבל תסבירי לו שאני ערבי מחבל פנאטי משכם שלא רואה בעיניים... כי יש חוקרים פרטיים לכל דבר לא משלמים כסף... תקשיבי הבן אדם הזה אני יכול להרים אותו בחמש דקות כאילו להרים אותו באוויר...; הבחור שיהיה איתך ישים את זה בראש שלו, כי יש לו ילדים ויש לו משפחה, בטוח הם חמודים ויפים ומתוקים, כי אמא שלו מתוקה וכולם מתוקים והחיים זה פעם אחד לא פעמיים..."

על פי עובדות האישום השני, עת המתלוננת ומ' פנו להגיש תלונה במשטרה כנגד העורר, זה הבחין בהם, איים על מ' באומרו "אתה תיקח לי את הילדים אני יזיין אותך", התקרב אליו ותקף אותו בכך שסטר ללחיו, כל זאת כשהיה תחת השפעת אלכוהול.

3.      ביום 8.12.21, קבע בית משפט קמא כי קיימות ראיות לכאורה, העורר הופנה לשירות המבחן והתקבלו בעניינו שלושה תסקירים, שלימדו שנשקף ממנו סיכון גבוה, כשהתסקיר הראשון לא בא בהמלצת שחרור ואילו האחרון המליץ על שחרור למעצר בית בפיקוחה של בת זוגו וטיפול יומי ב"בית נועם" במקביל לטיפול להתמכרויות.

4.      בהחלטה מיום 13.2.22, הורה בית המשפט קמא על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט נתן דעתו למסוכנות הגבוהה הנשקפת הימנו, המתעצמת לאור עברו הפלילי הרלוונטי כלפי אותה מתלוננת, לתסקירי שירות המבחן, ולחלופת המעצר, בקרבת מקום מגורי המתלוננת, שמצא כי אין בה להפיג את מסוכנותו.

החלטה זו היא מושא הערר שלפניי.

טענות הצדדים

5.      ב"כ העורר, עו"ד איתי רוזין, טען כי שגה בית משפט קמא בכך שלא אימץ את המלצות התסקיר הסופי ואפשר לעורר להשתלב בטיפול. עוד עמד על הצורך והפוטנציאל בשיקומו, טען כי העורר מיוזמתו פנה לטיפול בהתמכרויות עובר למעצרו וכי מתקיימים בעניינו המבחנים שקבע בית המשפט העליון בהלכת סוויסה לעניין שילוב בטיפול בשלב המעצר (בש"פ 1981-11 מדינת ישראל נ' סוויסה (21.1.11)). עוד הוסיף,כי מסוכנותו אינה גבוהה, שכן האיומים מושא האישום הראשון בוצעו בשיחה טלפונית, וכן כי העורר לא סטר למ' אלא נגע בלחיו. העורר בדבריו חזר על רצונו להשתלב בהליך טיפולי.

6.      ב"כ המשיבה, עו"ד קרן פינקלס, סומכת ידיה על ההחלטה, עמדה על המסוכנות הגבוהה הנשקפת מהעורר והיעדר קורלציה בין תכני התסקירים להמלצתו הסופית.

3

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בהודעת הערר, בהחלטות קודמות ובנספחים הרלוונטיים, ושמעתי בקשב רב את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דינו להידחות.

7.      כידוע, בבואו של בית המשפט לשקול שחרורו של נאשם בעבירות אלימות במשפחה לחלופת מעצר, עליו לבחון בקפדנות יתרה כל מקרה, לבל יאפשר השחרור ביצוע מעשה אלימות נוסף (בש"פ 1360/07 מדינת ישראל נ' טומבק (6.3.07)). עוד נקבע כי בית המשפט לא ייקח סיכון בשחרור נאשם תוך הותרת החשש לפגיעה במתלוננת (בש"פ 7626/07 דניאל אוסקר נ' מדינת ישראל (12.9.07)).

במקרה דנן, למשיב מיוחסות עבירות איומים לפגוע בגרושתו ובן זוגה, לרבות תקיפת בן הזוג. האיומים המתוארים בכתב האישום, הגם שהושמעו "רק" דרך הטלפון, קשים ביותר, ומלמדים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו, על חוסר מודעותו למסוכנות זו ("אני לא מאיים....בחיים אני לא מאיים"), על היעדר שליטה עצמית ("אני לא רוצה לעשות טעות ואני יכול לעשות טעות") ועל הספק שמטיל ביכולתו לערוך שינוי אמיתי בדפוסיו האלימים ("ערבי לא יכול להשתנות").

זאת ועוד, אף אם אקבל את הטענה לצורך הדיון כי העורר "רק" נגע בלחיו של מ', מדובר במעשה אלימות שבוצע בתחנת המשטרה, כשהעורר תחת השפעת אלכוהול, וכלל גם השמעת איומים.

8.      אין מדובר בהתפרצות אלימה חד פעמית, העורר הורשע אך לפני כשנתיים במסגרת ת"פ 25811-06-19 בבית משפט השלום בפתח תקווה, בעבירת איומים, הפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם והטרדה באמצעות מתקן בזק (איחוד תיקים), כלפי אותה מתלוננת. בגין הרשעתו זו, נגזר דינו לתקופת מאסר בת כשנה ומאסר על תנאי בר הפעלה.

עוד לחובת העורר, הרשעה נוספת (משנת 2008) בעבירות דומות, גם בגינה ריצה מאסר ממושך. גם כיום, שבני הזוג גרושים, לעורר קשר זוגי חדש וכך גם למתלוננת, נותרה מסוכנותו למתלוננת, רבה. סנקציות עונשיות אלו לא הרתיעוהו מביצוע עבירות דומות נוספות כלפי המתלוננת, ומלמדים כי לא ניתן לתת בו אמון.

4

9.      עוד עלתה טענה כי לעורר בעיית אלכוהול, בין אם מדובר בבעיית התמכרות כרונית (לדבריו: "ממש לא") או שתייה לשוכרה במצבי דחק, יש בדפוס זה כדי להגביר את מסוכנותו. העורר הופנה לטיפול בעמותת "אפשר" טרם מעצרו אך שב והסתבך בביצוע עבירות דומות.

10.  בעניינו של העורר התקבלו, כאמור, שלושה תסקירים. מהתסקיר הראשון (12.1.22), עלה כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות אלימה מצדו כלפי המתלוננת, זאת על רקע קשייו להשלים עם דבר הפרידה ממנה, וגילוי דפוסי קנאה ושליטה כלפיה. המתלוננת הביעה חשש מפני העורר, ומפגיעה עתידית שלו בה. תחילה שלל שירות המבחן את שחרורו לחלופה טיפולית או ביתית אך בתסקירו האחרון (10.2.22), שינה טעמו והמליץ לשקול בחיוב שחרור ושילוב בטיפול ב"בית נועם". בית משפט קמא תמה ובצדק על השינוי שחל בעמדת שירות המבחן, לא הובהר מה הרקע לשינוי ההמלצה ומסגרת טיפולית שאינה הרמטית, אינה מתאימה לנסיבות העורר. אינני מתעלמת משילובו בהליך טיפולי, עובר למעצרו, אך מעשיו המיוחסים לו מלמדים שאינו אפקטיבי וחלופת המעצר הטיפולית שהוצעה מחוררת, כוללת יציאות רבות והעדר ריחוק גאוגרפי מהמתלוננת ועל כן אינה הולמת את רמת מסוכנותו ואת תנאי הלכת סוויסה (עלתה גם בעיית מימון משהעורר אינו אזרח ישראלי).

11.  לאור כל האמור, מצאתי את החלטת בית משפט קמא נכונה ואחראית ואין מקום להתערב בה. טרם סיום אציין, כי עלה מדברי העורר, שנוטל אחריות על מעשיו וממילא דרך המלך לבחינת שילוב בהליך טיפולי היא בתיק העיקרי, מכאן שיוכל להעלות בקשתו בשנית בהליך זה.

סוף דבר, הערר נדחה, העורר יוותר עצור עד תום ההליכים נגדו.

עותק מהחלטתי יישלח לשירות המבחן.

5

ניתנה היום, כ"ו אדר א' תשפ"ב, 27 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.