1

ערר על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט אהוד קפלן) בתיק מ"ת 3921-12-20 מיום 26.4.21.

לאחר שעיינתי בהודעת שירות המבחן, בחנתי טענות הצדדים בערר, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.

השהייה המבוקשת מחזירה את המשיב לאותו מקום בו אירעו עבירות התקיפה וההיזק לרכוש.

הגורם אצלו אמור לשהות המשיב, מהלך החג, שהייה ארוכה בפרק זמן לא מבוטל, הנו אמו של המשיב, אותה אם שהותקפה על ידי המשיב.

יחד עם המשיב והאם אמור לשהות מהלך החג גם אחיו הבגיר של המשיב, ואחות הקטינה, וגם הם שהו בחלק מהאירועים וחלק מהעבירות אף בוצעו כלפי האח.

זאת ועוד, כעולה מעובדות כתב האישום, אשר לעת זו אינן שנויות, לא מדובר באירוע חד פעמי אלא מדובר במשיב שנהג להכות את אמו בהזדמנויות לא מועטות, איים לרצחה נפש ואף הצמיד סכין לגבה.

הטעם המרכזי בגינו המשיב אינו עצור כיום מאחורי סורג ובריח הנו השילוב של הקשיים הנפשיים מהם סובל המשיב וקשיים קוגניטיביים משמעותיים.

2

יחד עם זאת, שירות המבחן הדגיש בתסקיריו עד הלום, כי מדובר במשיב המגלה קושי בעמידה בכללי מסגרות, מרבה בהתנהגות אלימה ופורצת גבולות, ההתנהגות חזרתית ללא הפנמת הסברים והדרכות.

בנסיבות אלה, אין כל אסמכתא שהמסוכנות הנשקפת מן המשיב פחתה, ועם כל הכבוד לתחושות האם, רצון המשיב, רוח החג, הסיכון הנשקף מהמשיב אינו מבוטל ועל כן הערר הוגש בדין. פרק זמן כה ממושך, למי שמאפייניו לעת זו כאמור לעיל, משול לחבית חומר נפץ העלולה להתלקח.

ההחלטה המאפשרת שהייה של המשיב למשך 48 שעות בבית האם- מבוטלת.

עם זאת, ככל שיוצע חלון בליווי מי מאנשי המוסד, למשך שעתיים או שלוש בהן ישהה המשיב, בליווי ופיקוח גורם מהמוסד, ראוי יהיה לשקול הדברים בחיוב, שאז הסיכון יצומצם משמעותית, יכול וההתפרצות לא תתרחש, ומדובר יהיה באיזון בין המסוכנות הנחזית, וזכות הפולחן.

להעביר לב"כ הצדדים, לשירות המבחן ולמעון "נווה מנשה".

ניתנה היום, א' סיוון תשפ"א, 12 מאי 2021, בהעדר הצדדים.