1

נוכחים:

ב"כ העוררים עו"ד נאשף דרוויש

ב"כ המשיבה עו"ד עדי יעקובוביץ

העוררים הובאו על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

1.         זהו ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקוה, כב' השופט הבכירה גלית ציגלר מיום 16.06.2016, במסגרתה הורה בית המשפט על מעצרם של העוררים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.

2.         אין אלא להצר על כך כי בהודעת הערר שהוגשה 4 ימים לאחר מתן ההחלטה אין כל פירוט בדבר טענותיהם של העוררים ורק במסגרת הטיעון בעל פה הוסיף ב"כ העוררים וטען את טענותיו.

2

3.         על פי המיוחס לעוררים בכתב האישום, ביום 31.05.16 גנבו רכב השייך למתלונן והעבירו את הרכוש הגנוב לרכב המילוט כמוגדר בסעיף 2 לכתב האישום. בהמשך נעצר רכב המילוט, שעה שהעורר 1 ישב במושב הנהג ואילו העורר 2 במושב הקדמי. בצד רכב המילוט נעצר הרכב הגנוב, שבו נהג הנאשם מס' 1 בכתב האישום. ב"כ העוררים טען בבית משפט קמא כי אין ראיות לכאורה ברמה המספקת הקושרות את מי מהעוררים לביצוע העבירות המיוחסות להם, הכוללת עבירות של גניבת רכב בצוותא, פריצה לרכב בצוותא ולעורר 2 אף שהייה בלתי חוקית בשטח ישראל. בית משפט קמא קבע בכל הנוגע לעורר 1 כי שהה ברכב בעת מעצר של העוררים וכי קיים מזכר של השוטר ניסן בן ארויה, אשר מתאר את מעברו של עורר זה מכלי הרכב הגנוב לכלי הרכב בו נתפס.

בית משפט קמא קבע בהחלטתו האמורה לגבי העורר 2 כי קמה תשתית ראייתית לכאורה, שעה שעורר זה נצפה על ידי השוטרים ברכב עם הרכוש הגנוב. כמו כן, בית משפט קמא מצביע על מזכרים המלמדים על קשר בין שני כלי הרכב, עובדה זו יש בה כדי לתרום נדבך לראיות. בית משפט קמא קובע כי שעה שלעת הזו יש מקום לבחון קיומן של ראיות לכאורה בלבד, הרי שלעת הזו קמה תשתית ראייתית לכאורה. בסופו של יום קובע בית משפט קמא כי ב"כ העוררים הסכים למעצרם של העוררים עד לתום ההליכים בהיעדר חלופה ומשכך הורה על מעצרם, תוך שציין כי ככל שתוצע חלופה, אזי יוכלו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט.

4.         עתה בערר שלפניי טוען ב"כ העוררים בכל הנוגע לעורר 1 כי לא קמה כלל עילת מעצר, זאת בהינתן העובדה כי עורר זה הינו נעדר עבר פלילי, שעה שאין כל תשתית ראייתית לכאורה המבססת את הטענה בדבר תכנון מוקדם לגנוב בצוותא חדא את הרכב. משכך לא קמו תנאי הלכת רוסלן פרנקל לשיטתו. באשר לעורר 2 - טוען ב"כ העורר כי אין כלל ראיות לכאורה למיוחס לו ובהיעדר תשתית ראייתית הקושרת אותו לעבירות המיוחסות לו, הרי שלא היה מקום להורות על מעצר. מנגד, טוענת ב"כ המשיבה כי בכל הנוגע לעורר 1 קמה עילת מעצר, שעה שניתן לומר לעת הזו כי המיוחס לעורר זה הוא תכנון מוקדם בצוותא חדא עם הנאשמים האחרים של גניבת הרכב, משכך לשיטתה מתקיימים תנאי הלכת רוסלן פרנקל. באשר לעורר 2 - טוענת ב"כ המשיבה כי קמה תשתית ראייתית לכאורה בכל הנוגע למיוחס לו, שעה שמהראיות עולה קשר בין העוררים, זאת משיחת טלפון שעולה בין השניים מיום 26.05.16.

3

5.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בהחלטת בית משפט קמא, מצאתי כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט קמא. ייאמר כבר בתחילת הדברים כי שעה שבית משפט קמא קבע כי בהיעדר חלופה, בהסכמת ב"כ המשיבים, הורה על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים וכי שמורה למשיבים הזכות לעתור להצגת חלופה, הרי שהיה מקום לשוב לבית משפט קמא ולהציג חלופת חלופת בטרם הגשת הערר שלפניי.

6.         באשר לטענות שמועלות במסגרת הערר שלפניי, בכל הנוגע לעורר 1, מסכימה אני כי קמה עילת מעצר בעניינו של עורר זה, שעה שלכאורה קיים תכנון מוקדם לביצוע העבירה בצוותא חדא. עם זאת, מאחר ומדובר בעבירת רכוש אחת, והראיות הקיימות בכל הנוגע לתכנון ולקשר בין העוררים אינן עומדות ברף הגבוה של הראיות, הרי שעובדה זו היא לכשעצמה יש בה כדי להשפיע על חלופת המעצר, שעה שתיבחן על ידי בית משפט קמא. אולם אין בידי להיעתר לבקשת ב"כ העורר לקבוע כי לא קמה כלל עילת מעצר. באשר לטענות בכל הנוגע לעורר 2 - סבורני כי לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט קמא, שעה שנתפס ברכב שבו היה הרכוש הגנוב ומסר גרסה לפיה אינו מכיר כלל את העורר השני, הגם שעולה מהראיות כי שוחח עמו ארבעה ימים עובר לביצוע העבירה המיוחסת.

7.         בנסיבות אלו, אני דוחה את הערר.

ניתנה והודעה היום כ"א סיוון תשע"ו, 27/06/2016 במעמד הנוכחים.