עמ"ת 39788/03/14 – אהרון מלכה נגד מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
||
בפני: כב' ס. הנשיא השופטת ר. יפה-כ"ץ |
|
24 מרץ 2014 עמ"ת 39788-03-14
|
1
בעניין: |
אהרון מלכה |
||
|
|
העורר |
|
נ ג ד |
|||
|
מדינת ישראל |
המשיבה |
|
נוכחים: |
העורר וב"כ עו"ד ליאור חיימוביץ' ב"כ המשיבה עו"ד דקלה סרן |
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
כנגד העורר הוגש כתב אישום אשר ייחס לו כי בתאריך 2/3/14 בשעת בוקר, תקף, במהלך בדיקה ביטחונית מאבטחים בקניון, איים עליהם והעליב אותם. יחד עם הגשת כתב האישום, הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו וב"כ העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, בכל הנוגע לתשתית העובדתית הנטענת בכתב האישום, הגם שטען כי העבירות לא נעשו, אם נעשו, כלפי עובדי ציבור. בימ"ש השלום, בפניו הובאה הבקשה, לא הכריע בשאלה האם מדובר בעובד ציבור והסתפק בקביעה, כי מעשי העורר לכאורה הם מעשי בריונות, הגם שלא מדובר באלימות בעוצמה אשר לכשעצמה מצדיקה מעצרו של אדם עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו. יחד עם זאת, נוכח עברו הפלילי העשיר ביותר של העורר, אשר השתחרר ממאסר בן שנתיים כשנתיים לפני הגשת כתב האישום הנוכחי, דחה ביהמ"ש את המשך הדיונים בבקשה תוך שהורה לשירות המבחן להגיש תסקיר על העורר. הערר שבפני הוגש על כך שביהמ"ש לא בחן את החלופה אלא דחה את הדיון והותיר את העורר במעצר בתקופת הביניים.
לטענת ב"כ העורר, מעשיו של העורר אינם מצדיקים מעצרו, גם נוכח העובדה שמדובר במי שיש לו עבר פלילי כמו העורר. לטענת הסנגור, גם אם המעשים המיוחסים לעורר, בשילוב עם עברו הפלילי, מקימים עילת מעצר מסוג של מסוכנות, עדיין מדובר בעילת מעצר נמוכה, אשר מצדיקה בחינת חלופה, דבר שבימ"ש קמא לא עשה.
2
לעומתו, סבורה ב"כ המשיבה כי החלטת ביהמ"ש ראויה, תוך שהדגישה את עברו הפלילי העשיר של העורר ואת דברי ביהמ"ש בערעור שהגיש על גזר הדין בעטיו ריצה שנתיים מאסר (ע"פ 1959/07).
אכן, העבירות המיוחסות לעורר אינן ברף חומרה גבוה, אולם, עברו הפלילי העשיר ביותר של העורר, והטענה לפיה הוא נמצא בעיצומו של הליך גמילה, מצדיקים דחיית הדיון לצורך הגשת תסקיר בעניינו. יש להדגיש, כי הדיון נדחה למועד קרוב (1/4/14), דיון בו ביהמ"ש יתרשם מעצמו מהחלופה שיציע העורר, אך גם יסתייע בתסקיר שירות המבחן האמור להיות מוגש לאותה ישיבה. דווקא בעניינו של העורר שבפנינו, הגשת תסקיר מטעם שירות המבחן הינה חיונית, בעיקר בשאלת הגמילה והטיפול להם העורר ללא ספק זקוק. נוכח עברו של העורר גם לא היה מקום להורות לשירות המבחן להגיש את התסקיר לאחר שחרורו של העורר, אלא צדק ביהמ"ש כאשר הורה על המשך מעצרו עד להגשת התסקיר כדי לבחון את כל הנסיבות הרלבנטיות בטרם מתן החלטה.
הערר נדחה.
ניתנה והודעה היום כ"ב אדר ב תשע"ד, 24/03/2014 במעמד הנוכחים.
|
השופטת רויטל יפה-כ"ץ ס.נשיא |
