1

ערר על החלטת בית משפט לתעבורה בירושלים (כבוד הש' נהיל מהנא) במ"ת 2727-01-15 מיום 1.2.15.

1.         נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, תשכ"א- 1961; רישיון נהיגה לא תקף לסוג רכב, לפי סעיף 2א לפקודת ביטוח הרכב המנועי, תש"ל- 1970; נהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2א לפקודה הנ"ל. נטען, כי ביום 8.1.15, סמוך לשעה 12:20, נהג הנאשם ברכב משא תומך מסוג מערבל בטון ונסע בכביש 90 סמוך למחסום מצוקי דרגות, חרף פסילת רישיון הנהיגה שלו במסגרת תיק עפ"ג 4800-06-12 ועל אף שרישיון הנהיגה שלו אינו תקף לסוג הרכב ולא הייתה פוליסת ביטוח בת תוקף לרכב.

כתב אישום בצירוף בקשה למעצר עד תום הליכים הוגשו ביום 13.1.15 לבית המשפט לתעבורה בירושלים.

2

2.         בית משפט קמא קבע, בהחלטה מיום 1.2.15, כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר של מסוכנות. המשיב נהג בזמן פסילה וללא ביטוח פעם אחר פעם, כשמעל ראשו מרחף מאסר על תנאי, ברכב כבד שטמונה בו סכנה ממשית לציבור המשתמשים בדרך. להלכה נפסק כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה אלא במקרים נדירים ורק כשחלופת מעצר לא תסכון להגנת הציבור. שירות המבחן בחן לעומק את עניינו של המשיב והמליץ בתסקיר על שחרורו לחלופת מעצר בבית הוריו בשכונת ג'אבל מוכבר בפיקוח אביו ודודו. אשר על כן, הורה בית משפט קמא על שחרור המשיב למעצר בית מלא בבית הוריו בפיקוח לסירוגין של אביו ודודו ובכפוף להפקדת ערבון על סך 10,000 ש"ח, חתימה על התחייבות עצמית בסך 10,000 ש"ח והמצאת שתי ערבויות צד ג' של המפקחים כל אחת על סך 10,000 ש"ח. כן הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים.

3.         הערר התמקד בכוחה של חלופת מעצר לאיין מסוכנות. נטען, כי המשיב נהג באופן מסוכן, ללא רישיון נהיגה מתאים ותחת פסילה, ברכב שאינו מורשה לנהוג בו, רכב כבד ומסוכן בפני עצמו. ביצוע עבירות של נהיגה תחת פסילה באופן חזור ונשנה במהלך תקופה קצרה לא נותן לתת אמון במשיב שיצדיק בחינת חלופת מעצר. מסוכנתו גבוהה וטמונה סכנה אינהרנטית לציבור בנהיגתו ללא הכשרה ברכב כבד ומסוכן. לא היה בעונש המאסר שריצה, כמו גם בחרב עונש המאסר על תנאי המרחפת על ראשו, כדי להרתיעו. לחובתו הרשעה גם בעבירות של הכשלת שוטר, אי ציות להוראות שוטר ואי ציות להוראות בית משפט. שירות המבחן התרשם כי ההליכים המשפטיים אינם מהווים גורם מרתיע עבורו. אין מורא הדין והדיין על המשיב והאינטרס הציבורי אינו מאפשר ליתן בו אמון ולשחררו לחלופת מעצר. לעניין חלופת המעצר הקיימת- אביו ודודו אינם מפקחים ראויים. אביו הינו בעל החברה בה עובד המשיב ובחסותו ביצע את העבירות המיוחסות לו וכן הינו בעל עבר בטחוני. דוד המשיב סובל מנכות וספק אם בכוחו לפקח על המשיב. בנסיבות אלו, אין חלופת מעצר שיהא בה לאיין מסוכנות המשיב ועל כן נדרש להורות על מעצרו עד תום ההליכים.

4.         ב"כ המשיב סמך ידיו על החלטת בית משפט קמא וטען שלא נפל בה פגם ואין להתערב בה. המשיב נהג ברכב ריק מסחורה שמשקלו לא עלה על 15 טון ועובר לפסילה החזיק ברישיון נהיגה לרכב עד 15 טון ותקופה ארוכה עבד כנהג משאית. בית המשפט העליון הורה לבחון חלופת מעצר בעבירות תעבורה אלא במקרים חריגים ומיוחדים שאין בנמצא חלופת מעצר שיכולה לאיין מסוכנות. תסקיר שירות המבחן אמנם מלמד על מסוכנות גבוהה אך עדיין מוצא בחלופת מעצר בבית דודו בפיקוח אביו והדוד כדי לאיין מסוכנתו. בית המשפט בחן כדבעי את נסיבות המקרה והתרשם באופן ישיר מהמפקחים ואף חקר את האב ובסופו של יום מצא לשחרר לחלופת מעצר בתנאים מגבילים לא קלים.

3

5.         השאלה הצריכה הכרעה היא האם תסכון חלופת מעצר בעניינו של העורר. בעבירות תעבורה הורנו בית המשפט העליון להורות על מעצר עד תום ההליכים במקרים חריגים בלבד. ייאמר כבר עתה, מצאתי להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים, שכן הצטברו התנאים ההופכים מקרה זה לחריג. מסוכנותו של המשיב גבוהה ונלמדת ממעשיו ומעברו הפלילי ונתמכת בתסקיר שירות המבחן. המשיב באופן רצדיביסטי חוזר ונוהג ברכב תחת פסילה ללא מורא הדין וטרם השכיל להפיק לקחים משני ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעניינו, כל שכן מעונש המאסר שריצה בגין עבירות אלו. לא היה בעונש המאסר על תנאי בר ההפעלה כדי להרתיעו. לחובתו הרשעה בעבירות של הכשלת שוטר ואי ציות לשוטר ולהוראות בית המשפט שיש בהן ללמדנו על זילות החוק בעיני המשיב. כלי רכב מעצם טיבו וטבעו מסוכן ונהיגה בו טומנת בחובה פוטנציאל נזק, כל שכן רכב כבד מסוג מערבל בטון. ב"כ המשיב טען שהיה למשיב בעבר רישיון לנהוג ברכב עד 15 טון, אלא שתחת דבריו השתמע שהרישיון לא היה תקף לנהיגה ברכב מסוג מערבל בטון ואין בעובדה שמערבל הבטון היה ריק כדי להכשיר את המשיב לנהוג בו. במכלול הדברים, מסוכנותו של המשיב גבוהה ולא ניתן ליתן בו אמון ולשחררו לחלופת מעצר.

6.         לאור האמור לעיל, אני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים.

ניתנה היום, י"ד בשבט התשע"ה, 03 בפברואר 2015, במעמד הצדדים.