עמ"ת 34243/12/16 – מדינת ישראל נגד ריצרד יהודה רוזנברג (עציר)
בית המשפט המחוזי בירושלים |
|
|
|
עמ"ת 34243-12-16 מדינת ישראל נ' רוזנברג(עציר)
|
1
בפני |
כבוד השופטת עירית כהן
|
|
העוררת |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
המשיב |
ריצרד יהודה רוזנברג (עציר)
|
|
|
||
החלטה |
1. ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ד"ר א' גורדון) מיום 15.12.16, בגדרה הורה על מעצר המשיב בפיקוח אלקטרוני.
2. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של מכירת קנבוס לסוכן משטרתי.
3. בית המשפט קמא קבע כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב והזמין תסקיר של שירות המבחן.
2
4. בתסקיר מיום 27.11.16 סקר שירות המבחן את מהלך חייו ונסיבותיו האישיות של המשיב, את מצבו ותפקודו במעצר ואת היקף שימושו בסמים, ופרט את התרשמותו מהמשיב ומכך שיש חשיבות להפנות אותו לטיפול ייעודי בתחום ההתמכרות במסגרת טיפולית כוללנית ואינטנסיבית. שירות המבחן התייחס לגורמי הסיכון ולגורמים מפחיתי סיכון ולאחר שקלול הנתונים קבע כי הערכת הסיכון להישנות עבירה פוגעת, ללא התערבות טיפולית, הנה גבוהה.
5. בהחלטה מיום 28.11.16 קבע בית המשפט קמא כי התסקיר, בשילוב העבירות בהן מואשם המשיב, מחייבים מעצר, ועם זאת יש לבחון אפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט קמא ציין כי הוא ער לקביעות החוק לפיהן עבירות של סחר בסמים אינן מתאימות ככלל לפיקוח אלקטרוני ולפסיקה לפיה רק במקרים חריגים יסטה בית המשפט מהמלצה של שירות המבחן, אולם מצא כי גילו של המשיב, העובדה שהוא נעדר עבר פלילי, הקושי הנפשי ממנו הוא סובל במעצר כמו גם העובדה שמדובר בסם מסוג קנבוס מחייבים לבחון את האפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני.
בהחלטתו מתייחס בית המשפט קמא לכך שמתסקיר שירות המבחן לא ברור האם הסיכון שאליו מתייחס שירות המבחן הוא שהמשיב ימשיך לסחור בסמים גם בתנאים מגבילים ונדמה כי עיקר ההערכה עסק בסיכון להמשך שימוש בקנבוס בידי המשיב.
להערכתו של בית המשפט קמא הסיכון שהמשיב, שמעולם לא מעד בפלילים, ישוב לסחור בסמים במהלך המעצר בפיקוח אלקטרוני, לאחר שנתפס ושהה תקופה במעצר איננו בעוצמה של ממש.
6. לאחר שהתקבלה חוות דעת של היחידה לפיקוח אלקטרוני המאפשרת פיקוח בכתובת שהוצעה ולאחר שבפני בית המשפט קמא נחקרו המפקחים והותירו על בית המשפט רושם של אנשים רציניים, מבינים את משמעות תפקיד הפיקוח ועשויים למלאו בצורה טובה, החליט בית המשפט קמא כי מעצר בפיקוח אלקטרוני הוא המענה המתאים לעניינו של המשיב.
7. לטענת העוררת, לאור מסוכנותו של המשיב, הטבועה במעשיו, לא היה מקום להורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני במיוחד נוכח הכלל לפיו ככל שמדובר בעבירות של סחר בסמים, רק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן יהיה להפיג את המסוכנות ולהצדיק חלופת מעצר. לטענתה, המשיב אינו נכנס לגדר אותם חריגים בהם יורה בית המשפט על שחרור לחלופת מעצר או מעצר בפיקוח אלקטרוני. עוד לטענתה, לא היה מקום לסטות בנסיבות המקרה מהמלצת שירות המבחן להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים ולא היה מקום להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני מבלי להזמין תסקיר משלים.
3
8. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בהחלטות בית המשפט קמא ובתסקיר שירות המבחן, נחה דעתי כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט קמא.
9. בית המשפט קמא שקל את מכלול הנתונים בעניינו של המשיב ונימק מדוע הוא נכנס לגדר החריגים אשר ניתן בעניינם להורות על מעצר בפיקוח אלקטרוני, עמד על כך שבנוסף לפיקוח האלקטרוני יהיה גם פיקוח אנושי רציף של מפקחים אשר עשו עליו רושם של אנשים רציניים והסביר מדוע הוא החליט לסטות מהמלצת שירות המבחן. גם ההחלטה שלא להזמין תסקיר על מנת שלא להאריך את תקופת המעצר של המשיב בבית המעצר סבירה בנסיבות העניין נוכח התרשמותו של בית המשפט מהאפשרות של המעצר בפיקוח אלקטרוני.
10. הערר נדחה.
ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ז, 18 דצמבר 2016, במעמד הצדדים.
