1

מדובר בערעור על החלטת בימ"ש לתעבורה באשדוד [כב' השופטת ליאת הירש] בתיק מ"ת 6623-10-14 מיום 13.11.14 שבה שוחרר המשיב למעצר בית באיזוק אלקטרוני.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום בתיק פלא 474207/2014, ובו הואשם בעבירות של נהיגה ללא רישיון, נהיגה בקלות ראש, אי ציות להוראות שוטרים, סיכון חיי אדם, נהיגה כשברמזור אור אדום ונהיגה בכיוון ההפוך בכביש חד סטרי.

עפ"י האמור בכתב האישום, ביום 24.10.14 נהג המשיב באשדוד ובהגיעו לצומת ויצמן-ז'בוטינסקי נעמדה בסמוך לו ניידת משטרה, מסומנת בכחול-לבן. שוטרת כרזה למשיב לעצור והמשיב הסיט מבטו לשוטרים וביצע פניית פרסה לרח' ויצמן והחל בנסיעה לכיוון רח' בן גוריון. בהמשך, משלא שעה המשיב לקריאות השוטרים, הוא המשיך בנסיעה, חצה את צומת בן גוריון באור אדום, תוך שהוא מסכן רכבים שעמדו בצומת וגרם להם לבלום. המשיב עבר צומת נוספת באור אדום והמשיך ונסע ברח' נורדאו בעיר נגד כיוון התנועה, תוך שהוא מסכן רכבים הבאים מולו, עלה על המדרכה והמשיך ונסע בתוך גן ציבורי כשהוא מסכן עוברי אורח וילדים.

בדיון מיום 29.10.14 לא עמדה מחלוקת בין הצדדים אודות הראיות לכאורה העומדות נגד המשיב, ובהחלטת ביהמ"ש נשלח המשיב לשרות המבחן לצורך עריכת תסקיר.

תסקיר שרה"מ שהוצג לבימ"ש ביום 10.11.14, לא בא בהמלצה לשחרר המשיב לחלופת מעצר.

בהחלטת בימ"ש קמא מיום 13.11.14, הורה בימ"ש קמא, על אף האמור בתסקיר שרות המבחן, כי המשיב ישוחרר לחלופת מעצר בית מלא באיזוק אלקטרוני ובפיקוח הוריו ואחותו.

2

על החלטת בימ"ש קמא הוגש הערר העומד בפני לדיון.

בדיון שבפני ציינה ב"כ המערערת כי מדובר בצעיר בן 22, שבעברו הפלילי עבירות איומים ותקיפת שוטר משנת 2013, ובנוסף לכך בחודש מאי 2014 השתחרר המשיב ממאסר בן 11 חודשים בגין עבירת שוד. לדבריה, מאז שחרורו מהכלא הספיק המשיב לרכוש אופנוע כשהוא בלתי מורשה

לנהיגה ובאמצעות האופנוע ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתה"א, תוך שהוא עובר צמתים ברמזור אדום ונוסע בניגוד לכיוון התנועה ופונה לגן ציבורי.

בדבריה הפנתה ב"כ המערערת לתסקיר שרות המבחן שבא בהמלצה שלילית, תוך שהוא קובע כי הערבים יתקשו להציב גבולות ברורים למשיב ויתקשו לצמצם רמת הסיכון הנשקפת מהתנהגותו.

בדבריה הפנתה ב"כ המערערת לפסיקה שבה, לטענתה, הורו בתי המשפט על מעצר משיבים בעבירות דומות.

ב"כ המשיב ציין כי כתה"א מייחס למשיב עבירות שאינן מקימות חובת מאסר בפועל. לדבריו, אין למשיב עבר תעבורתי ועילת המעצר היא גבולית. לטענת הסנגור הערבים הינם אנשים עובדים, שניתן לסמוך עליהם, ובנסיבות העניין יש לדחות את הערר ולשחרר המשיב באיזוק אלקטרוני.

ראיות לכאורה

בין הצדדים לא היתה מחלוקת אודות הראיות לכאורה העומדות כנגד המשיב.

עילת מעצר

בענייננו מדובר במשיב צעיר, שבתקופת חייו הקצרה הספיק להישלח לבית האסורים לתקופה של 11 חודשים בגין עבירה של שוד, ובנוסף הורשע בעברו בעבירה נוספת של תקיפת שוטר.

זאת ועוד, מדובר במשיב שעפ"י הטענה רכש אופנוע, בטרם הוסמך לנהיגה, וביצע את העבירות המיוחסות לו.

בנוסף, בתסקיר שירות המבחן, מציין שירות המבחן כי מדובר במשיב המתקשה להכיר בחלקים הבעייתיים בהתנהגותו וכי למשיב קושי בהפעלת שיקול דעת ומאפיינים של התנהגות פורצת גבולות. כן צויין כי עפ"י הערכת שירות המבחן רמת הסיכון הנשקפת מהמשיב הינה גבוהה.

3

יחד עם זאת, מדובר באדם צעיר כבן 23.

עיון בכתב האישום מעלה כי העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, הינן עבירות של נהיגה ללא רישיון, נהיגה בקלות ראש, אי ציות להוראות שוטר, סיכון חיי אדם ונהיגה ברמזור אדום ונהיגה בכיוון הפוך בכביש חד סטרי.

בהחלטת בימ"ש קמא, קבע בימ"ש קמא כי לא ברור מדוע התביעה בחרה במסכת העובדתית המתוארת בכתב האישום לייחס למשיב עבירות תעבורה, שכל אחת מהן אינה מן החמורות בפקודה ורובן מסתכמות בעונשי קנס, אך משבחרה לעשות כן, על ביהמ"ש להתייחס לכתב האישום המונח בפניו.

דבריו אלה של בימ"ש קמא מקובלים עלי, ובבואי להכריע בערעור, עלי ליתן לדברים משקל.

זאת ועוד, בכלל נסיבות העניין, יהיה על ביהמ"ש ליתן משקל גם לעובדה שמדובר בצעיר בלא כל עבר תעבורתי.

לא זאת אף זאת, שרות המבחן בתסקירו מציין, כי הוריו ואחותו של המשיב מביעים נכונות לפקח על המשיב במידה וישוחרר על מנת לסייע לו לשוב למוטב וכי אותם ערבים השתדלו אף בטרם מעצרו לסייע לו להשתלב בתעסוקה והם ערבים מסורים שמגנים את התנהגותו של המשיב הבלתי נורמטיבית.

בנסיבות האמורות לעיל, לאור גילו הצעיר של המשיב והיותו נעדר עבר תעבורתי כלל, ולאור העובדה שאין וודאות גמורה בכך שהמשיב יישלח לתקופת מאסר, גם אם יורשע, לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת בימ"ש קמא.

הערעור נדחה.