1

נוכחים:

ב"כ העוררת עו"ד אבי שגב

ב"כ המשיב עו"ד חי אוזן ממשרדו של עו"ד שוקרי אבו טביק

המשיב התייצב

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

ערר על החלטת בית משפט שלום בראשון לציון מיום 10.8.16 בתיק מ"ת 19108-04-16 לפיו הורה על שינוי תנאי שחרורו של המשיב באופן שמעצר הבית בו היה נתון יהפוך למעצר בית לילי בלבד כשביתרת היום יהיה רשאי לצאת לכל מטרה בלא צורך בפיקוח.

2

רקע הערר וההחלטה שביסודו הינו כתב אישום שהוגש בעניינו המייחס לו החזקה של 12 גרם סם מסוכן מסוג הרואין אשר הוחזק על ידי המשיב בביתו בשקיות נפרדות. המשיב שוחרר ממעצר ביום 10.5.16 לאחר קבלת תסקיר שהמליץ כך. כחודש מאוחר יותר הוגשה בקשה לעיון חוזר מטעמו אשר לאחר קבלת תסקיר נוסף נעתרה על ידי בית משפט קמא ביום 29.6.16. פחות מחודש ימים ממתן אותה החלטה הוגשה בקשה נוספת לעיון חוזר מטעמו של המשיב שבה נטען כי חלוף הזמן מאז הורה בית המשפט על שחרורו של המשיב למעצר בית מוחלט מצדיק בחינה מחודשת של התנאים המגבילים וביטולם.

ביום 10.8.16 קיבל בית המשפט קמא את הבקשה הנוספת לעיון חוזר, חרף התנגדות המדינה, בהחלטה שהתבססה על שני מרכיבים האחד כי המשיב לא הפר את תנאי שחרורו והשני כי התיק העיקרי קבוע ליום 6.10.16 ותחלוף תקופה עד שיסתיים.

תמצית טיעוני המבקשת היא כי ההקלה הנוספת שניתנה בתנאי שחרורו של המשיב ניתנה ללא כל נימוק או טעם מיוחד ואינה עומדת בתנאי סעיף 52 לחוק המעצרים. המבקשת אף מפנה לעברו הפלילי של המשיב הכולל 3 הרשעות קודמות ובכללם סחר בסם מסוכן, בגינה ריצה מאסר בפועל בן 16 חודשים וזאת לאחר ריצוי 8 חודשי מאסר קודמים בגין עבירה של שוד מזויין וכשבעניינו תלוי ועומד מאסר מותנה בן 10 חודשים בר הפעלה.

המשיב עותר לדחיית הערר ונסמך על החלטת בית המשפט קמא. לדבריו חלוף הזמן הינו מושג תלוי נסיבות ובענייננו יש יסוד להחלטת בית המשפט קמא ואין להתערב בה.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר, בהחלטת בית משפט קמא לרבות בהחלטותיו הקודמות ושמעתי את טיעוני הצדדים מצאתי לקבל את הערר. בכל הכבוד הראוי נראה לי כי בהינתן פרק זמן של פחות מחודש ימים מאז הקלה כה משמעותית שניתנה בתנאי שחרורו של המשיב, חומרתה היתרה של העבירה שביצע בייחוד נוכח עברו המכביד הכולל אף הוא עבירות סמים ואף ריצוי מאסר בפועל, וכשהעבירה נושא תיק זה בוצעה לכאורה כשתלוי ועומד כנגד המשיב מאסר מותנה בר הפעלה, לא היה מקום להתערב פעם נוספת בתנאי שחרורו של המשיב בלא שתיבחן עמידתו בתנאים הקיימים בצורה יסודית יותר. אכן צודק ב"כ המשיב כי שאלת חלוף הזמן הינה תלוית נסיבות ונראה לי כי בענייננו לא נמצאו נסיבות ייחודיות המצדיקות העתרות לבקשה לעיון חוזר בפרק זמן קצר כל כך. מאליו מובן כי לא נטען אף שהתגלו עובדות חדשות המצדיקות היעתרות למבוקש.

3

בנסיבות אלה מתקבל הערר. תנאי השחרור המקוריים שבהם היה נתון המשיב קודם החלטת 10.8.16 ישובו על כנם.

ניתנה והודעה היום י"ב אב תשע"ו, 16/08/2016 במעמד הנוכחים.