1

1.         לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום (כב' השופטת מירית פורר), בתיק מ"ת
25811-07-15, מיום 28.7.15, לפיה הורה בית המשפט לעצור את העורר עד תום ההליכים במסגרת ת"פ 25803-07-15.

2.         בכתב האישום נטען באישום הראשון, כי ביום 3.7.15, בשעה 12:00 לערך, במעיין ליפתא בירושלים, פצע העורר שלא כדין בני זוג ששהו במקום לצורך פיקניק בטבע. העורר ככל הנראה, וללא כל סיבה שהיא, חבט בבני הזוג באמצעות מקל עץ שאחז בידו. כתוצאה מכך נגרמו למתלונן סימן חבלה עם נפיחות באזור עינו השמאלית וחתך של 0.5 ס"מ מעל שפתו העליונה, שהצריך הדבקה. גם המתלוננת נפגעה בשפתה התחתונה.

2

3.         באישום השני נטען, כי ביום 29.6.15, במסגרת הליך של צו למניעת הטרדה מאיימת, קבע בית המשפט, לבקשת הורי העורר, כי העורר יורחק מבית הוריו, אולם למחרת, חרף הצו, הגיע העורר לבית ההורים וסירב לצאת ממנו, ובכך הפר את צו בית המשפט.

4.         במסגרת בקשות למעצרו של העורר לימים לצורך חקירה, הורה בית המשפט לשחרר את העורר בתנאים שכללו הפקדה של 500 ₪ במזומן, המצאת ערב צד ג' והרחקה מההורים.

5.         כבר במהלך הדיונים בבית המשפט עלה הצורך לקבל חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של העורר, ולצורך כך עבר העורר הסתכלות בבית החולים "איתנים". בחוות הדעת ניתן פירוט באשר למצבו האישי, הרפואי והנפשי של העורר, וכן תואר מהלך האשפוז שכלל התייחסות לכך שהעורר תקף מטופל אחר בבית החולים, גם כאן ללא סיבה הנראית לעין, וכמו כן תוארה התייחסותו המתריסה והקולנית של העורר כלפי אנשי הצוות. יחד עם זאת נקבע בחוות הדעת, כי העורר אינו סובל ממצב פסיכוטי ולא היה במצב כזה בעת האירועים נשוא כתב האישום. כמו כן נקבע, כי העורר מבין היטב את ההליכים המשפטיים ואת תפקידם של בעלי הדין בבית המשפט, ומסוגל לעזור ולהיעזר בעורך דין. עוד נקבע, כי העורר איננו סובל ממחלת נפש, ועל כן הוא אחראי למעשיו ואינו זקוק לטיפול תרופתי או לאשפוז פסיכיאטרי. בסוף חוות הדעת, הומלץ לבחון את התאמתו ונכונותו של העורר לטיפול במסגרת סגורה.

6.         בהחלטתו התייחס בית המשפט לעובדה, כי לעורר עבר בגין עבירות שוד, הפרת הוראה חוקית, הסגת גבול והיזק לרכוש במזיד.

7.         עיקר טענתו של העורר היא, כי טרם הגשת כתב האישום עמדת המדינה הייתה שיש לשחרר את העורר בתנאים, כפי שנקבעו על ידי בית המשפט, אלא שהעורר לא עמד בתנאים אלה מאחר שלא היה מסוגל לגייס סכום של 500 ₪.

8.         בא כוח העורר סבור, כי עצם העובדה שהוגש כתב אישום אין בה כדי להביא לשינוי בעמדה זו של שחרור בתנאים, הואיל וכל חומר החקירה וכן חוות הדעת הפסיכיאטרית היו בתיק החקירה ועמדו לנגד עיני ב"כ המדינה בעת שביקש לשחרר את העורר בתנאים.

9.         לעניין זה קבע בית משפט השלום, כי למרות שבהליך מעצר הימים הסכימה המדינה לשחרור העורר בתנאים, הלכה היא כי עצם הגשת כתב האישום משנה לעתים את נקודת האיזון בהליך המעצר במובן זה, שמתגבר החשש להימלטות מאימת הדין, במיוחד שעה שהעורר יודע באילו עבירות הוא מואשם ומהו העונש הצפוי לו.

3

10.       לפיכך, קבע בית המשפט כי בנסיבות העבירות שתוארו בכתב האישום, וכן לאור התנהגות העורר בעת אשפוזו, עולה מסוכנות הנשקפת ממנו, ובהעדר חלופה מוצעת, לא ניתן לשקול כל אפשרות אחרת, ולו להפנותו לשירות המבחן שיבחן אפשרות שחרור, ועל כן הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

11.       אומר, כי גם התרשמותי מהעורר באולם בית המשפט אינה חיובית, אך יחד עם זאת עולה רושם כי מדובר באדם הזקוק לטיפול במסגרת כלשהי, כפי שגם נאמר בחוות הדעת הפסיכיאטרית, וכי ראוי לבחון אפשרות זו בטרם יוחלט על מעצרו עד תום ההליכים. אוסיף ואומר, כי אינני סבור ששחרור העורר בתנאים של הפקדת סכום כלשהו, ולו 500 ₪, תועיל במקרה זה, שכן עולה שאין בידי העורר להפקיד סכום זה. זאת ועוד, אינני סבור, לאור מצבו של העורר, הפתרון הראוי הוא שחרור ללא ניסיון למצוא לעורר מסגרת מתאימה כבר בשלב זה.

12.       לפיכך, אני מורה לשירות המבחן לעורך תסקיר מעצר ביחס לעורר ובמסגרת זו יבחן שירות המבחן אפשרות של מציאת מסגרת טיפולית לעורר.

13.       בשלב זה, ייוותר העורר במעצר.

14.       שירות המבחן מתבקש לסיים את הכנת התסקיר ולהגישו לבית משפט השלום, לא יאוחר מיום 6.9.15. לאחר הגשת התסקיר ייקבע דיון בבית משפט השלום.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לשירות המבחן.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ה, 18 אוגוסט 2015, בנוכחות העורר ובא כוחו וב"כ המשיבה.