1

לפני כב' השופטת ורדה מרוז - סג"נ

נוכחים:

ב"כ העוררת - עו"ד שלי היאט

ב"כ המשיב - עו"ד מירי אוזן-קליימן

המשיב הובא על ידי שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי ערר על החלטת בימ"ש שלום פתח תקווה (כב' השופטת מירב גרינברג) לפיה הורה ביהמ"ש על שחרורו של המשיב בתנאי מעצר בית מלא בבית בנו ובפיקוח לסירוגין של בן נוסף וכן הורה להרחיקו מבית המתלוננת, כמו גם איסור ליצור עמה קשר.

הערבים נדרשו לחתום על ערבות כספית בסך 2,500 ₪ כל אחד.

כתב האישום שהוגש ביחד עם הבקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים מייחס לו שלושה אישומים, הראשון בגין עבירת איומים שהשמיע לכאורה כלפי אמו, המתלוננת, בתארך 10.6.15 כאשר החזיק סכין בידו ואמר לה כי יהרוג אותה. האישום השני הינו במועד 11.6.15, לאחר שהמשיב שוחרר ממעצר למעצר בית מוחלט משך 3 ימים ולאחר מכן משך 20 יום הוא הורחק מבית אמו.

2

חרף האיסור, יצר המשיב קשר עם המתלוננת תוך הפרת ההוראה. לא זו אף זו, טרם חלוף התקופה, שב המשיב להתגורר עם אמו, וימים ספורים לאחר מכן פנה אליה פעמיים, בשתי הזדמנויות, ואיים כי יהרוג את אחיו, רון.

האישום השלישי הוא גרימת נזק לדלת בית המתלוננת על רקע ויכוח שפרץ בין השניים וזאת כ-3 חודשים עובר למועדים המפורטים באישומים הראשון והשני.

אין מחלוקת כי כל העבירות בוצעו על רקע התמכרות קשה של המשיב לאלכוהול ממנה הוא סובל למעלה מ-30 שנה ועד עצם היום לא השכיל להיגמל.

מדובר במשיב כבן 53 אשר מגיל 17 מכור לאלכוהול ולחומרים פסיכו אקטיביים.

מתוך תסקיר שירות המבחן עולה כי הוא צורך כבקבוק וודקה ביום וכן משתמש באורח מזדמן בסמים.

שירות המבחן התרשם כי המשיב אינו בשל להשתלבות במסגרת טיפולית מחוץ לשב"ס ומתקשה לשתף פעולה ולהתמיד לאורך זמן בתהליך טיפולי משמעותי ודרשני. כך משניסה בעבר מסגרת גמילה בקהילה 'צעדים', פרש בתום חודשיים ימים בשל הקושי לעמוד בחוקי המסגרת וגבולותיה.

בנסיבות אלו שירות המבחן סבר כי בניו הצעירים של המשיב, א כבן 27 וא כבן 22, יתקשו לשמש חלופה הולמת. אין להם את המרות כלפיו. יתרה מזו, הבנים מגוננים עליו, מתקשים לבחון באורח אובייקטיבי את מצבו ומתמקדים במצבו הנפשי והפסיכיאטרי.

בימ"ש קמא סבר כי אין בהמלצת שירות המבחן כדי למנוע את שחרור המשיב וזאת בשל הסכנה הנקודתית הנשקפת ממנו רק כלפי המתלוננת. איני רואה עין בעין החלטה זו. מדובר במשיב אשר לימד על עצמו לאורך שנים כי אינו עושה מאמץ כן ואמיתי להיגמל וכי "נוח לו" להשתמש בהתמכרות כנימוק לכל מעשה ומחדל בהם הוא מעורב. הסכנה הנשקפת ממנו בעודו שתוי ברורה ואף אם מדובר בסכנה נקודתית, הרי הסכנה מוחשית ויש למנוע את התממשותה. יתרה מזאת, איני סבורה כי נכון וצודק להטיל על שני בנים צעירים אשר מצויים בתחילת דרכם וצריכים לבנות את חייהם, את עולו של האב אשר במשך שנים לא עושה מאומה כדי לעזור לעצמו.

בנסיבות אלו אני מקבלת את הערר ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

ניתנה והודעה היום כ"ו אב תשע"ה, 11/08/2015 במעמד הנוכחים.

3