1

החלטה

1.         בפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט דוד שאול גבאי ריכטר), במ"ת 55012-04-18, מיום כא אייר תשע"ח (6.5.18), שבה הורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו, במסגרת מעצר בית, עם מפקחים ערבים, כולל: הפקדות של סכומי כסף, וחתימה על ערבויות.

2.         כעולה מהחומר שהוצג בפניי, הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של חבלה חמורה, סחיטה באיומים, איומים ושיבוש מהלכי משפט, שכולם קשורים לאירוע שהיה בערב יום העצמאות, 19.4.18, שבו - כנטען בכתב האישום - נהג המשיב באלימות כלפי המתלונן, בנוכחות חבריו. האלימות גרמה למתלונן חבלות חמורות, נפיחות במצח , ושברים באף, והוא נזקק לטיפול רפואי בבית החולים, ושוחרר עם המלצה למנוחה, למשך שבעה ימים.

3.         לעניין השיבוש - נטען כי המשיב ניקה את כתמי הדם במקום, ואת שברי הזכוכית שם בשקית, ועזב את המקום. כמו כן נטען, כי היה שיבוש בכך שהמשיב פנה למתלונן, באמצעות מכרים משותפים, וביקש להגיע איתו להסכם, לפיו יפצה המשיב את המתלונן, ללא מעורבות המשטרה.

2

4.         בטענות בבית משפט קמא הושם הדגש על עניין המסוכנות. בית המשפט בחן עניין זה, והגיע למסקנה כי די בפיקוח של המשפחה, שעושה מאמצים כבירים לאפשר את שחרורו. בית משפט קמא התרשם מהמפקחים, שעשו רושם חיובי ואחראי, ומבחינה זו, יש בכך כדי לאיין את המסוכנות עד לקבלת תסקיר, שישפוך אור על נסיבות המשיב (עמ' 5 , שורות 11-12 להחלטה).

5.         בדיון היום, טען ב"כ העוררת, עו"ד דניאל שימשילשווילי, כי לא ניתן לסמוך על המפקחים, שכן הם מעורבים בשיבוש הליכי משפט.

6.         ב"כ המשיב, עו"ד רועי אטיאס, טען כי הערר הוגש באיחור, לאחר שכבר היה צריך לשחרר את מרשו. כמו כן טען, כי נושא מעורבות המפקחים הערבים בשיבוש הליכי משפט לא נטען בבית משפט קמא, ואין מקום להעלותו פעם ראשונה בערר.

7.         שמעתי באורך רוח את טענות הצדדים, אך לא איפשרתי לפתוח "חזית חדשה". כל אחד מב"כ הצדדים ניסה להביא לפניי מסמכים או הקלטות על שיחות, שהיו או לא היו, בין המתלונן לבין המשיב, כולל: ניסיון להוכיח מי פנה למי ראשון, מדוע למתלונן יש אינטרס לפנות למשיב, ומדוע למשיב יש אינטרס לפנות למתלונן, מה הרקע למריבות שהיו בין הצדדים, עוד כאשר המשיב גר בפסגת זאב, ונושאים נוספים הקשורים בכך.

8.         בית משפט לערעורים אינו מקום להעלות נושא חדש, שלא הועלה בבית משפט קמא.

9.         בכל מקרה, החלטת בית משפט קמא, גם כשנראית כהחלטה סופית, אינה כזאת; שכן, היא קובעת כי עד להגשת תסקיר, הפתרון של מעצר בית, ברח' כלב בן יפונה 10, באזור בקעה, כאשר המתלונן גר בקצה השני של העיר - פסגת זאב - הוא פתרון מעשי, שיש בו כדי להפיג את המסוכנות.

10.       לעניין המסוכנות יש להעיר, כי מדובר בצעיר בן 19, ללא עבר פלילי, וגם אם היה מעורב באירוע האלימות נשוא כתב האישום, שבו מודה, למעשה, הסנגור, יש להביא בחשבון את מכלול הרקע של הסכסוך בין הצדדים. המשיב עצמו הוא בן להורים נוצריים, והמתלוננים הם יהודים, והמתח ביניהם נושא מטען של שנים, עוד מפסגת זאב.

3

11.       בדיון היום, לאור הערות ב"כ המדינה, בחנתי בעצמי פעם נוספת את המפקחים. הם עמדו על דוכן העדים ונחקרו, ובהם: האם, האח, וגב' אבידן. איפשרתי גם לב"כ המדינה לחקור אותם חקירה נגדית. גם לאחר שלב זה, לא מצאתי פגם במסקנתו של בית משפט קמא, לפיה "המפקחים עשו רושם חיובי ואחראי" (עמ' 5 , שורה 11). אני מאמץ עמדה זו.

12.       אשר לטענה כאילו האח של המשיב העלים עובדה מבית משפט, ולכן, אינו ראוי להיות מפקח. התברר כי לפני מספר שנים הועמד האח לדין , בעניין עבירת סם. הוא זוכה בבית משפט השלום, ובערעור בבית משפט מחוזי הוא הורשע, והוטל עליו עונש של"צ ומבחן. גם אם לא סיפר זאת בבית משפט, אינני רואה בכך פגם כה חמור שמצדיק, בשל כך, לשלוח את המשיב למעצר ממש.

13.       המתכונת הקבועה בהחלטת בית משפט קמא, בדבר מעצר בית מלא של 24 שעות, בפיקוח אחד מהערבים והמפקחים, כשהם חתומים על ערבות בסך 5,000 ₪ - היא מתכונת סבירה, המתאימה לנסיבות אלה.

14.       לכך יש להוסיף את התנאי הנוסף של איסור יצירת קשר במישרין או בעקיפין עם המתלונן, וחובת התייצבות לחקירה בכל עת, לפי דרישה.

15.       ב"כ המשיב מסר כי התנאים מולאו.

16.       לאור מכלול הנתונים דלעיל, אינני רואה מקום לסטות מהחלטת בית משפט קמא, ואני דוחה בזה את הערר.

17.       מאחר ובפועל התנאים מולאו, המשיב ישוחרר בזה, ללא צורך בהליך נוסף, כאשר ברמה הטכנית השחרור יבוצע ע"י קצין משטרה/שב"ס בחדר המעצר.

ניתנה והודעה היום, כ"ב אייר תשע"ח, 07/05/2018, במעמד הנוכחים.