1

1.      ערר על החלטת כב' השופט קפלן מיום 4/3/20 מסגרת מ"ת 34234-12-18.

2.      בקליפת אגוז- מדובר במשיב שהואשם בהחזקת סם שלא לצריכה עצמית, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה פוחזת של רכב, ועוד עבירות.

3.      לגבי הסם- מדובר בסם מסוג MDMA בהיקף של 87 טבליות.

4.      עניינו של המשיב כאן נדון בפני מסגרת עמ"ת 13042-11-19 ועל כן איני רואה להאריך בדברים.

5.      על כל פנים- אין חולק כי ביום 17/3/19 שוחרר המשיב לחלופת מעצר של ממש, בבית הוריו בתנאים מגבילים.

6.      בנובמבר 2019 נדון ערר, כפי שציינתי לעיל, בגין החלטת בית המשפט קמא לדחות בקשת המשיב לפתיחת חלונות; לאחר ששמעתי טענות הצדדים, ובהינתן הפרות שרבצו לחובת המשיב, ראיתי לדחות הערר.

2

7.      כעת הובא עניינו של המשיב מחדש בפני בית המשפט קמא; הטעם לכך- כי בתיק העיקרי, נדחה המשך הדיון לחודש ספטמבר 2020, זאת, כשעסקינן בתיק הנדון מאז דצמבר 2018.

8.      בית המשפט קמא סבר כי התארכות ההליכים מהווה גורם שיש בו להצדיק התערבות, והורה על ביטול כלל התנאים המגבילים, הלכה למעשה, מעל המשיב; על החלטה זו נסב הערר.

9.      מסגרת הערר טען ב"כ המשיב בלהט, יש לומר, כי לא זו בלבד שהודעת הערר רצופה שגגות המכוונות להטות דעת בית המשפט, אלא גם- כי החטאת בדבר העיכוב בהליך רובץ לפתחה של המאשימה.

10.  כך, למשל ציין ב"כ המשיב כי בעוד נטען שכנגד המשיב תלויים ועומדים שני מאסרים מותנים, הרי בפועל קיים מאסר מותנה יחיד.

11.  לשווא ניסיתי להציע דרכי פתרון. אין מנוס מהכרעה.

12.  לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל.

13.  אקדים ואומר כי לדעתי, ב"כ המשיב צודק במרבית טענותיו.

14.  אכן, הודעת הערר נוסחה כך שניתן לסבור כי מסוכנות המשיב גבוהה יותר מהנטען, בין היתר עקב אי דיוקים כאלו ואחרים, בפן העובדתי.

15.  אכן, פרק הזמן בו מתנהל ההליך הנו ארוך ביותר; משלא מתייצבים עדי תביעה, בוודאי שיש לזקוף זאת לחובת המאשימה ולא לחובת ההגנה

16.  לא רק שפרק הזמן עד הלום משמעותי ביותר, אלא דחיית המשך ניהול ההליך לחודש ספטמבר, מלמדת על התארכות "קדימה" גם כן, באופן משמעותי.

17.  הפסיקה שבה וציינה משמעות התארכות ההליכים; הפסיקה ציינה כי כאשר ההליך הולך ונמשך, ובצידו פגיעה מתמשכת בחירות נאשם (ומעצר בית הנו פגיעה משמעותית בחירות), כפות המאזניים נוטות להקלה בתנאי הפגיעה בחירות, כפי משך ההתארכות.

18.  בהודעת הערר, אגב, לא חלקה העוררת על עיקרון זה; המחלוקת אפוא- מהי ההקלה בחירות הראויה למשיב לעת זו

19.  ב"כ המשיב סבור כי מקום בו העיכוב רובץ גם לפתח המאשימה, מקום בו ההליך עוד יתמשך קדימה זמן לא מבוטל, ומקום בו לא קיים עוד חשש שיבוש- שקלול הפרמטרים מחייב הסרת התנאים המגבילים; דעתי שונה

20.  סבורני כי הגם שצודק ב"כ המשיב במרבית טרוניותיו, סופו של יום ההכרעה אינה הדיוק בטענות, אלא האיזון באינטרסים- אינטרס זכויות המשיב הנפגע מההתארכות, מול אינטרס הציבור. אינטרס הציבור עומד, גם אם צודק ב"כ המשיב בטענותיו.

3

21.  ודוק- גם אם ראוי המשיב להקלה, אף משמעותית, סבורני כי הסרת התנאים כפי שבוצעה, חורגת מהמדרג הסביר. אנמק.

22.  ראשית- עסקינן במי שהקשה לתת בו אמון, עת הפר תנאי מעצרו; נתון זה שימש אבן בוחן מרכזית בהחלטת בית המשפט קמא בערר שהוגש בנובמבר, וכעת חשיבותו נעלמה

23.  שנית- מדובר במי שעבר מכביד לחובתו; גם אם קיים מאסר מותנה יחיד ולא כפול, עדיין מקשה הדבר לתת בו אמון, ועדיין מלמד הדבר כי יש לנקוט משנה זהירות.

24.  שלישית- בין יתר הדברים העומדים לחובת המשיב, קיימת גם הרשעה בעבירת הפרת הוראה חוקית; שוב, מדובר בהרשעה המקשה מתן אמון, במיוחד בכל הנוגע לשמירת תנאים

25.  רביעית- קיים רקע של שימוש בסמים; מדובר בנסיבה המעלה מסוכנות

26.  חמישית- העבירה והאישום עצמו- אישום בהחזקה שלא לצריכה עצמית; קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית

27.  שישית- קיים קושי להבין מדוע לא מבוצע מדרג; מהחלטה שניתנה לפני חודשים ספורים, שקבעה כי לא תנתן ולו הקלה גרידא בתנאים, להחלטה המסירה כל התנאים

28.  שביעית- על פי החלטות בית המשפט קמא, מצוי המשיב בהליך טיפולי בשירות המבחן; אך מתבקש היה לקבל תסקיר המלמד אם המשיב אכן נרתם ונתרם מהליכי הטיפול, ואם ניתן לתת בו אמון.

29.  ודוק- אין המדובר בתכלית ספציפית של יציאה לעבודה (שכן זו לא הונחה על הפרק); הקביעה הנה הסרת תנאים בשל התמשכות ההליך ותו לא

30.  אין לי אלא להפנות לבש"פ 7371/17 רוחן נ' מ"י, אליו הפניתי בעמ"ת הקודם; חלוף הזמן אינו פרמטר יחיד

31.  ראה למשל גם- בש"פ 3707/19 מדינת ישראל נ' עמית פוגל (11/06/19):

"המשיבים במעצר כבר כ-3 שנים, בגין מעורבות לכאורה בעבירות רצח, חבלה בכוונה מחמירה ועבירות נשק, במסגרת סכסוך בין חבורות פשע. מדובר במגה-תיק והצפי לסיום התיק עוד ארוך; חלוף הזמן הוא פקטור חשוב, שמשקלו הולך ועולה ככל שתקופת המעצר מתארכת, ברם, אין בחלוף הזמן כשלעצמו, להביא בהכרח בנקודת זמן מסוימת למסקנה כי יש להורות על שחרור הנאשם. לעיתים חומרת העבירה ונסיבותיה או החשש להימלטות ולשיבוש הליכי משפט הם בעוצמה כזו שאין גם בחלוף הזמן כדי להטות את נקודת האיזון"

32.  ראה גם- בבש"פ 1983/18 מדינת ישראל נ' טויל (25.03.2018) נקבע כי התמשכות ההליכים המשפטיים כלשעצמה אינה מהווה סיבה מספקת לשחרורו של נאשם ממעצר.

4

33.  באיזון בין הדברים אני סבור כי יש לבצע הדברים באופן הדרגתי; בשלב ראשון יפתחו חלונות בבוקר בין השעות 8-12:00 ואחה"צ בין השעות 16-19:00; החלונות יהיו בליווי מפקח; מעבר לכך יישאר מעצר הבית על כנו

34.  שירות המבחן יגיש תסקיר תוך 45 ימים בו יפרט מצבו הטיפולי של המשיב, מסוכנותו העכשווית, ואפשרות הסרת הפיקוח, באופן חלקי או מלא; התסקיר יוגש לבית המשפט קמא.

ניתנה היום, י"ב אדר תש"פ, 08 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.