עמ"י 59332/01/14 – מדינת ישראל נגד רון רביבו
בית המשפט המחוזי בבאר שבע |
||
עמ"י 59332-01-14 מדינת ישראל נ' רביבו |
|
|
1
בפני כב' השופט מרדכי לוי |
||||
|
|
|
||
העוררת: |
מדינת ישראל |
|
||
|
|
|
|
|
נ ג ד |
|
|||
המשיב: |
רון רביבו |
|
|
|
נוכחים:
ב"כ העוררת רנ"ג חיים דידי
המשיב וב"כ עו"ד ליאור כהן
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
לפניי ערר של המדינה על החלטתו של בימ"ש השלום בבאר-שבע (כב' השופט ד. בן-טולילה) מיום אתמול, 28/1/14, שבה הורה לשחרר את המשיב מהמעצר בתנאים כמפורט בהחלטה מושא הערר.
כפי שציין בימ"ש קמא בהחלטתו, אין מחלוקת כי בפועל לא הועבר ע"י המשיב סם לסוכן המשטרתי הסמוי ואף לא דמוי סם.
כמו כן, למעשה אין מחלוקת כי המשיב החזיר לסוכן המשטרתי את רובו של הסכום שקיבל ממנו, דהיינו 1,800 ₪ מתוך 2,000 ₪, כביכול לצורך אספקת סם, אך למעשה תוך קבלת דבר במרמה. המשיב הודה בחקירתו כי ניסה לעקוץ את הסוכן המשטרתי, כאשר לא ידע עדיין באותה עת כי מדובר בסוכן.
בימ"ש קמא הוסיף בהחלטה מושא הערר כי אמנם יש חשד סביר לקבלת דבר במרמה נגד המשיב אך לא לביצוע עסקה אחרת בסם. כמו כן, ציין בימ"ש קמא כי התרשם שהמשיב אינו מעורב בעולם הסמים באופן שיכול ללמד על רצינות מעורבותו באותה התקשרות עם הסוכן המשטרתי, וכן כי חלקו של המשיב התמצה בכך שעמד על גבעה בסמוך למקום המפגש ולכאורה אמור היה להיות ה"בדואי" שממנו יועבר הסם, ולא היה מעורב בהתקשרות בין הסוכן לבין חשוד אחר שעקץ את הסוכן יחד עם המשיב. בפועל, אין למשיב הרשעות קודמות. מדובר בצעיר בן כ- 18.5 שאמור להתגייס בעוד כשלושה שבועות לצה"ל.
2
ב"כ העוררת סבור כי בימ"ש קמא שגה בהחלטתו לשחרר את המשיב. לדעת ב"כ העוררת, יש להאריך את מעצרו של המשיב כדי לאפשר לבצע פעולות חקירה אחדות שטרם בוצעו. עוד טען ב"כ העוררת בערר, כי קיימות עילות מעצר של מסוכנות ושיבוש הליכי חקירה.
לאחר בחינת עמדות הצדדים, החלטתי לדחות את הערר.
בצדק ציין בימ"ש קמא בהחלטתו כי אמנם יש חשד סביר לביצוע עבירה של קבלת דבר במרמה, אך ספק אם קיים חשד סביר לביצוע עסקה אחרת בסם. כמו שציין ב"כ המשיב במהלך הדיון, מדובר בחשדות שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת, במובן זה שאו שהתבצעה לכאורה עבירה של קבלת דבר במרמה, ולא עסקה בסם, או שדובר בעסקה אחרת בסם שאמנם לא יצאה אל הפועל אך אין מדובר בקבלת דבר במרמה.
בנסיבות המקרה דנא, נראה כי צדק בימ"ש קמא כי המשיב דנא עבר ככל הנראה עבירה של קבלת דבר במרמה ולא עבירה של עסקה אחרת בסם ואין בכך להקים עילת מעצר של מסוכנות. כמו כן, אין עילת מעצר של שיבוש הליכי חקירה, לאור זאת שאין הבדל מהותי בין הגרסאות של הסוכן ושל המשיב, אשר כבר נמסרו.
סוף דבר, החלטת בימ"ש קמא היא ראויה והערר נדחה.
ניתנה והודעה היום כ"ח שבט תשע"ד, 29/01/2014 במעמד הנוכחים.
|
מרדכי לוי, שופט |
הוקלד על ידי ציונה נסירי
