1

נוכחים:

בשם העוררת עו"ד מזאווי

בשם המשיבים עו"ד אדואר חאפי

המשיבים באמצעות שב"ס

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

המשיבים אינם עצורים. לאחר שהשופטת קמא הנכבדה ציוותה על שחרורם, הם הועברו למשרדי נחשון בדרכם להשתחרר, אלא שבין לבין הוגש הערר דנן, ובעקבות הגשתו ביקשתי כי הם יובאו מיד לאולם המשפטים שלי, כך שטרם עלה בידי נחשון אף להסדיר את שחרורם.

מכל מקום, אנו מדברים על כעשר דקות או רבע שעה שחלפה מאז החלטת כב' השופטת קמא.

בנסיבות אלו אני מורה על עיכוב השחרור, עד כי אכריע בערר.

2

ניתנה והודעה היום ז' שבט תשע"ח, 23/01/2018 במעמד הנוכחים.

ב"כ העוררת:

לגופו של עניין, חוזר על בקשת הערר.

אנו טוענים כי החקירה לא הושלמה, השופטת קבעה בהחלטתה כי התקיים מחדל משטרתי באי קבלת התע"צ מי שאמון על מתן האישור הוא משרדי התיאום והקישור של הצבא ואין זה קשור לצבא. לכן פנינו מיום 21.1.18 ועדיין לא קבלנו את זה.

התביעה בעניין שב"ח בלי קבלת תעודות כאמור, ללא אישור שהייה בארץ או אישור תעסוקתי כלשהו, לא מספיק להם. לפי זה מגישים כתב אישום. יש מצב שהם יחזרו בהם מהודאתם. לכן מגישים את האישורים על מנת להוכיח שאין אישור שהייה בארץ שלא יהיה מקום חזרה מהודיה.

הם חשודים בכניסה לא חוקית.

העניין העובדתי הוא הכניסה הלא חוקית, זה חלק מהיסוד העובדתי של העבירה.

אנחנו לוחצים על המשרד לתיאום וקישור.

יש למשיבים כניסות קודמות, צריך לחקור אותם על זה. אם לא נקבל את השהות הזאת, לא יהיה להם עבר. הם כל הזמן מקבלים הזדמנויות.

יש אצלנו נוהל, שמכניסה שלישית ומעלה מגישים כתב אישום. זה גם נוהל של היועץ המשפטי.

ביקשנו שלושה ימים כולל היום. אני צריך עוד יומיים עד ליום 25.1.18.

ב"כ המשיבים:

אני מבקש לדחות על דחיית הערר בשתי ידיים.

החלטת בית המשפט קמא בדין יסודה, היא מפורטת. המשיבים כאן הועברו להארכת מעצר. בהמלצת בית המשפט הסכמנו להארכת מעצרם עד להיום, המבקשת או העוררת תעשה את כל לאל ידה כדי לסיים את החקירה.

לשאלת בית המשפט, אין למרשיי היתרי כניסה לישראל. יש להם רק כניסה לקו התפר.

3

ניתנה הזדמנות לעוררת כדי להגיע לבית המשפט לכל הפחות להצטייד בהצהרת תובע. לא עשתה כן, והיא מגיעה כדי להגיש תע"צ. הרי עסיקנן באותו חשד סביר שהיה קיים מהארכה קודמת ועד היום, אין כל ראיה שחזקת החשד וגם כן היה לפי גישת בית המשפט והערתו, היה צריך להיות מוגש הצהרת תובע. המשיבים הודו בחקירה אין להחזיקם במעצרם עתה ולהאריך מעצרם וליתן למחדל המשטרה יד. אציין כי בבית המשפט קמא, ציינתי מספר רב של החלטות, גם של בית המשפט המחוזי וכן השלום כאן שלא הוגש עליהם ערר, בית המשפט הורה על גירושם של שבח"ים כאשר המשטרה הגיעה לבית המשפט וביקשה הארכה, בבקשה שניה ומהסיבה שאין להם תע"צ ובית המשפט הורה על שחררו והם גורשו. אם הוגש ערר העררים נדחו. לכן אני לא רואה שוני בין המקרים למקרה דנן. לכן יש להורות על שחרורם וגירושם של המשיבים.

החלטה

המשיבים, תושבי השטחים, חשודים בשהייה בלתי חוקית בישראל. בחקירתם (כמו גם בדיון היום) הם הודו כי שהו בישראל שלא לפי אישור כחוק. אתמול הם הובאו בפני בית המשפט קמא להארכת המעצר, וכב' השופטת מ' חליחל האריכה את מעצרם ביום אחד בלבד, על מנת לאפשר למשטרה להשיג תע"צ אודות שהייתם הבלתי חוקית. היום נתבקשה הארכת מעצרם בשנית, כיוון שטרם הושגה התעודה. בכך ראתה כב' השופטת קמא משום מחדל של העוררת, ולכן ציוותה על שחרורם וגירושם לאלתר. מכאן הערר.

לאחר שעיינתי בתיק החקירה ובהחלטותיה של כב' השופטת קמא, ושקלתי בעמדותיהם של העוררת והמשיבים מפי עורכי הדין, מצאתי לקבל את הערר ולצוות על המשך המעצר. אכן, משמודים המשיבים בשהייה בלתי חוקית, לכאורה נסתיימה החקירה, וניתן להגיש כתב אישום או לבקש את המשך המעצר לפי סעיף 17ד לחסד"פ. אלא שהעוררת מבקשת, בהגינות יש לומר, לבחון האם המשיבים נכנסו בעבר לישראל שלא כחוק, שכן לפי הנחיות היועמ"ש אין היא מגישה כתב אישום לאחר כניסה ראשונה. לשם כך היא תרה אחר תעודת עובד הציבור. היא פנתה למשרדי התיאום, ולכן אינני יכול לומר, כשופטת קמא, כי התנהגותה היא בבחינת מחדל. נוכח הודאתם של המשיבים בשהייה בלתי חוקית, אני סבור כי יש ליתן בידי המשטרה שהות סבירה להשלמת החקירה, חקירה שאינה שלמה אם אין בידי המשטרה תע"צ כמוסבר מעלה. לשם כך לא די היה בפרק הזמן הקצר שנתנה כב' השופטת קמא בידי המשטרה (פחות מ-24 שעות), מה גם שכאמור, המשטרה עשתה כל שיש בידה לעשות, קרי פנייה למשרדי התיאום, אך טרם נענתה.

4

מכל הטעמים הללו אני מקבל את הערר, ומורה על המשך מעצרם של המשיבים עד יום 25.1.18 שעה 12:00. בפרק זמן זה סביר שתתקבל התעודה, ואם לא תתקבל - תשקול העוררת אם להגיש בכל זאת כתב אישום אם לאו.

ניתנה והודעה היום ז' שבט תשע"ח, 23/01/2018 במעמד הנוכחים.