1

1.       בקשה לעיכוב ביצוע רכיב תשלום הקנס שהושת על המבקש במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד סגן הנשיאה א' ביתן) מיום 22.12.2019 ב-ת"פ 27929-03-19 (להלן: גזר הדין).

2.       ביום 24.10.2019 הורשע המבקש על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, וזאת על יסוד כתב אישום מתוקן שהוגש נגדו ונגד אחר.המבקש הורשע בביצוע עבירת סיוע לניסיון עסקה אחרת בנשק בצוותא לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) בצירוף סעיפים 31, 25 ו-29 לחוק; ועבירת נשיאת והובלת נשק לפי סעיף 144(ב) לחוק. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, המבקש, יחד עם האחר, סייע לניסיון לבצע עסקה אחרת ברובה מסוג M-16 בצוותא חדא, מבלי שבידו היתר על פי דין. נוסף על כך, המבקש נשא נשק והוביל אותו, מבלי שבידו היתר כדין לעשות כן.

          על פי הסדר הטיעון, הוסכם לעניין העונש שהמשיבה תעתור להטיל על המבקש 30 חודשי מאסר בפועל וההגנה תוכל לטעון לעניין המאסר כראות עיניה. כן הוסכם כי הצדדים ימליצו במשותף על קנס בסך 15,000 ₪ וחילוט רכבו של המבקש, וכי מאסר על תנאי יושת לפי שיקול דעת בית המשפט.

2

3.       ביום 22.12.2019 נגזר דינו של המבקש. המבקש נידון ל-30 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו; ל-12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירת נשק המסווגת כפשע; לקנס בסך 15,000 ש"ח או 45 ימי מאסר תחתיו (להלן: הקנס); ולחילוט רכבו. בגזר הדין לא נקבע מועד תחילת ריצוי עונש המאסר או תשלום הקנס.

4.       ביום 30.12.2019 הגיש המבקש ערעור שנסב אך ורק על עונש המאסר בפועל שהושת עליו. כן נתבקש בית המשפט לקבוע מועד לתשלום הקנס ופריסתו לתשלומים. בד בבד עם הגשת הודעת ערעור, הוגשה הבקשה דנן לעיכוב ביצוע תשלום הקנס עד להכרעה בערעור. לטענת המבקש, סיכויי הערעור– שמופנה כאמור אך ורק נגד תקופת עונש המאסר בפועל שהוטל עליו – הם גבוהים, בין היתר משום גילו הצעיר ומשום העובדה כי הוא נעדר עבר פלילי. לחלופיןנתבקש כי אורה על מועד תשלום הקנס ואופן פריסתו לתשלומים.

          המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה כי הסמכות לעיכוב ביצוע תשלום הקנס ולפריסתו לתשלומים נתונה למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: המרכז לגביית קנסות)כפי שנקבע זה מכבר ב-ע"פ 4919/14 אזולאי נ' מדינת ישראל (6.3.2017); ואולם מסכימה לכך כי תינתן שהות קצרה למבקש על מנת שיוכל לפנות למרכז לגביית קנסות בבקשה להסדרת אופן ומועד תשלום הקנס על ידו.

5.       לאחר עיון בבקשה ובתגובה לה, הגעתי למסקנה כי דינה להידחות אף בלא לקיים בה דיון. הכלל בכל הנוגע לתשלום קנס הוא כי יש לבצעו באופן מיידי וללא דיחוי(ראו, למשל: ע"פ 5805/19 קליינמן נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (16.9.2019); ע"פ 4074/16 אלמקייס נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (15.6.2016)); והדברים אמורים ביתר שאת משעה שהערעור על גזר הדין עניינו אך ורק בעונש המאסר בפועל שהושת על המבקש, כבענייננו, ולא בקנס שחויב בתשלומו. מכל מקום, הלכה היא כי בית המשפט לא יעכב את ביצועו של עונש תשלום קנס אלא אם כן המבקש הראה כי תשלום הסכום טרם ההכרעה בערעור יגרום לנזק בלתי הפיך או כי ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת (ע"פ 2928/19 בנאי נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (30.4.2019)). לא מצאתי כי יש מקום לסטות מן הכלל האמורבמקרה דנן, ואבאר.

3

          טענת המבקש בבקשה ממוקדת אך ורק במישור סיכויי הערעור, שלגביהם לא אביע עמדה. המבקש לא טען כי אינו יכול לשלם את הקנס, ויוזכר שהסכים לגובהובמסגרת הסדר טיעון, יתרה מכך וכפי שצוין, הערעור על גזר הדין נסב על רכיב עונש המאסר בפועל ועליו בלבד, ואין בפי המבקש טענה נגד גובה הקנס. משאלו פני הדברים, אין הצדקה לעכב את ביצוע תשלום הקנס עד להכרעה בערעור, והבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.אשר לבקשתו החלופית של המבקש, כי אורה על מועד ואופן תשלום הקנס משבית המשפט המחוזי לא עשה כן – סעיף 66(א) לחוק קובע כי "קנס שהוטל ישולם מיד, אך רשאי בית המשפט לצוות שהקנס ישולם תוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע ורשאי הוא לקבוע שעל סכום הקנס שתשלומו נדחה או על חלק ממנו תשולם תוספת כאמור בסעיף 67 לגבי תקופת הדחיה". משמעות הדבר כי שומה היה על המבקש לשלם את הקנס כבר בסמוך למועד שבו ניתן גזר הדין. עם זאת, ולנוכח עמדת המשיבה – שהודגש על ידה כי ניתנה לפנים משורת הדין –ניתנת למבקש ארכה לתשלום הקנס עד ליום 10.2.2020 וזאת על מנת לאפשרלמבקש לפנות למרכז לגביית קנסות בבקשה להסדיר את אופן ומועד תשלום הקנס על ידו.

           ניתנה היום, ‏י"א בטבת התש"ף (‏8.1.2020).

_________________________

19086780_G02.docx  אא

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l