1

תאריך הישיבה:                  ט"ו בשבט התשע"ו (25.1.16)

בשם המערער:                     עו"ד יורם שפטל

בשם המשיבה:                    עו"ד דפנה פינקלשטיין

בשם משפחת המנוח:          עו"ד סהראב שיח יוסף

המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:

2

           המערער נדון ל-3.5 שנות מאסר בהסדר טיעון "סגור" בעבירת תקיפה בנסיבות מחמירות, במסגרת פרשה בה נהרג אדם אך המערער ואחרים (לעומת אחד הנאשמים) לא הואשמו במותו. פחות משנתיים לפני כן זוכה המערער מעבירת רצח לאחר שהיה במעצר כשלוש שנים. משאלתו בערעור הנוכחי היא לנכות את תקופת המעצר מאותו תיק רצח מן המאסר הנוכחי. הנושא לא הועלה בעת המו"מ להסדר הטיעון, וכשהועלה בטיעון לגזר הדין נדחה על-ידי בית המשפט קמא. המערער טוען כי גם אם לא העלה זאת במו"מ על ההסדר, נגרם לו עוול נוכח שלילת חרותו בתיק הקודם, והוא תומך יתדותיו בפסקי דינו של בית משפט זה לעניין השוהים הבלתי חוקיים שהיו במשמורת, בהם הודגש נושא החרות. המדינה מתנגדת לכך וטוענת כי המחוקק קבע דרך לפיצוי על שלילת חרות בדמות סעיף 80 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (במקרה דנא היה הזיכוי מחמת הספק ולא התבקש פיצוי כזה). גם באת כוח משפחת המנוח התנגדה לקבלת הערעור.

           אין בידינו להיעתר לערעור. ראשית, קשה משפטית להלום כריכת מעצר בתיק אחד בטיעון לעונש אחר שאינו נוגע אליו, מבלי שניטע מסמרות. אך חשוב מזה, המערער יכול היה להעלות את הנושא במסגרת הסדר הטיעון, ומשהסכים להסדר הסגור וחתם עליו, משמע קיבל עליו אותו בעת ההסכמה ללא סייגים. מבלי להקל ראש במעצרו בתיק ממנו זוכה, ומבלי להביע דעה על אפשרות של התחשבות במעצר בתיק קודם במסגרת מו"מ להסדר בתיק חדש, הנסיבות הללו אינן מצדיקות התערבות בגזר-דינו של בית המשפט קמא. כאמור, איננו נעתרים לערעור.

           ניתן היום, ‏ט"ו בשבט התשע"ו (‏25.1.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15083310_T01.doc  רח