ע"פ 8266/13 – נסים לאפי נגד מדינת ישראל
1
לפני: |
|
|
כבוד השופט ח' מלצר |
|
כבוד השופט י' עמית |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ביתן) מיום 24.10.13 בת"פ 16175-11-12 |
תאריך הישיבה: כ"ב בשבט התשע"ה (11.2.2015)
בשם המערער: עו"ד עוזי נקש
בשם המשיבה: עו"ד שרית משגב
2
בשל סכסוך של מה בכך עם מנהל עבודה (המתלונן)
שלף המערער אגרופן ופגע בפניו של המתלונן באופן שגרם לו פציעה מדממת אשר הותירה
צלקת. .הצדדים הגיעו להסדר טיעון בו הודה המערער בעובדות כתב אישום מתוקן, ועל בית
המשפט היה להכריע האם העובדות מגבשות עבירה לפי סעיף
נעיר, ראשית, כי אין דעתנו נוחה מהסדר טיעון המותיר לבית המשפט מלאכה של הכרעה בשאלת הכוונה על פי עובדותיו של כתב אישום קצר, בלא שהיו לפניו עדויות כהלכתן אשר יעמידו בפניו מלוא התמונה, כשעסקינן ביסוד נפשי. מכל מקום, בהינתן מה שלפנינו, כשלעצמנו אנו סבורים כי אכן כוונה עולה בכגון דא מן המעשה, קרי, הצטיידות באגרופן (גם אם "לשעת הצורך" ר"ל) בצירוף הרמת יד המכוונת לפגוע בו בפניו של אדם, איזור רגיש בגוף, עולה כדי כוונה מחמירה. על כן לא נתערב בהכרעת הדין. אך גם אילו קיבלנו את הערעור על הכרעת הדין ונתנו למערער ליהנות מ"ספק כוונה מחמירה", ראוי מעשה זה למאסר משמעותי אף בגדרי סעיפים 335-334.
אשר למידת העונש, אכן תסקירי שירות המבחן אינם מעודדים יתר על המידה, אך תקוות שיקום לא אבדה. משעסקינן במערער בעל עבר נקי, סברנו כי יתכן שהענישה היתה ברף גבוה קמעא, והחלטנו איפוא להפחית ששה חודשים מן העונש ולהעמידו על 30 חודש. שאר חלקי גזר הדין בעינם. רשמנו לפנינו כי הפיצוי שולם.
ניתן היום, כ"ז בשבט התשע"ה (16.2.2015).
המשנה לנשיאה |
ש ו פ ט |
ש ו פ ט |
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13082660_T02.doc רח+הי
