1

1.        נגד המערער הוגש כתב אישום בעבירת רצח של בעלה המנוח ז"ל של מבקשת העיון. לאחר שהודה בעובדות כתב האישום, זוכה המערער מביצוע עבירת הרצח מכוח סייג אי שפיות הדעת כאמור בסעיף 34ח לחוק העונשין, התשל"ז-1977 ובית המשפט המחוזי הורה על אשפוזו בהתאם לסעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (תפ"ח 31162-02-18; פסק דין מיום 2.10.2018).

2

2.        המערער הגיש הודעת ערעור לא מנומקת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. מבקשת העיון עותרת לעיין בהודעת הערעור והמערער מתנגד לבקשתה. לטענת בא-כוח המערער, עולה חשד שהמערער כלל לא ביצע את הרצח ושהחקירה נוהלה באופן רשלני. בהמשך לכך נטען כי אין לאפשר למבקשת העיון לעיין בהודעת הערעור, שכן אם יתקבלו טענות המערער והתיק יושב לבית המשפט המחוזי, מבקשת העיון תהיה עדה מרכזית בתיק.

3.        המשיבה מסכימה לעיון בהודעת הערעור הבלתי מנומקת המצויה בתיק כאמור.

4.        כידוע, החלטה המכריעה בבקשה לעיון בתיק בית משפט ניתנת בנוגע למסמכים הקיימים בתיק בעת מתן ההחלטה (ראו למשל: בר"ש 121/14‏ ברוש נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל (13.5.2014)). סבורני כי עיון בהודעת הערעור הלא מנומקת אינה מעלה את הקושי עליו מצביע בא-כוח המערער. אשר על כן, ובהתחשב בכך שהתיק נוהל בבית המשפט המחוזי בדלתיים פתוחות ובאמת המידה החלה על בקשות עיון מטעם נפגעי עבירה (ראו: ע"פ 3636/12 שאוויש נ' מדינת ישראל, פסקאות ה-ז (6.1.2013); ע"פ 4538/12 חפץ נ' מדינת ישראל (12.11.2014); ע"פ 1616/15 פלוני נ' פלוני, פסקה 3 (26.5.2015)), ראיתי להתיר למבקשת העיון לעיין בהודעת הערעור הלא מנומקת.

5.        הבקשה מתקבלת אפוא. מבקשת העיון רשאית לעיין בהודעת הערעור הלא מנומקת. העיון ייעשה בתיאום מראש ובהתאם לסדרים המקובלים.

           ניתנה היום, ‏ט"ז בטבת התשע"ט (‏24.12.2018).

_________________________

  18079310_D04.doc  מש