1

ניתן ביום 13 דצמבר 2020

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה

1.     לפניי ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה חיפה (השופטת קרן כהן; ב"ל 17131-09-20) מיום 17.11.2020, שלא לפסול עצמה מלדון בתביעתו של המערער, מר ר' ק' (להלן - המערער), כנגד המשיב.

הרקע לערעור

2.     ביום 8.9.2020 הגיש המערער תביעה כנגד המשיב לבית הדין האזורי לעבודה חיפה. בכתב התביעה נטען כי התביעה מוגשת בעקבות מחיקת ההליך ב"ל 54933-05-15, בשל אי התייצבות המערער לדיון. עוד ציין המערער בכתב התביעה, כי אין בו אמון כלפי המותב הדן בהליך הנ"ל ובהליכים נוספים הרשומים על שמו.

3.     בהחלטה שניתנה עוד באותו היום, קבע נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופט אלכס קוגן, כי: "צד לא יכול לבחור לעצמו את המותב שידון בתיקו. התקיים כאן הליך שלם ודי ארוך בפני מותב בראשות כב' השופטת קרן כהן בתיק ב"ל 54933-05-15 שבסופו נמחק בשל אי התייצבות התובע. כעת מבקש התובע לחדש את אותה תביעה תוך שהוא מביע חוסר שביעות רצון מהמותב הקודם. באופן זה יכול כל תובע שאינו מרוצה מהמותב שדן בתביעתו לייצר מחדל שבעקבותיו תימחק תביעתו ולאחר מכן לחדש התביעה שוב כך עד שימצא מותב לשביעות רצונו. משכך יועבר תיק זה לקביעה בפני כב' השופטת קרן כהן".

2

4.     בהמשך להחלטת הנשיא קוגן, ניתנה באותו היום החלטת השופטת קרן כהן, בה נקבע כזאת:

"התיק עבר לטיפולי. מעיון בכתב התביעה עולה כי התובע מתגורר באזור המרכז (נתניה). בנסיבות אלה יבהיר התובע עד ליום 15.10.2020 מדוע לא יועבר התיק לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.מעיון במסמך מיום 23.7.2020 שצורף לכתב התביעה עולה לכאורה כי תביעת התובע נוגעת לביטול חוב בסכום של 1,790 ₪ בגין החודשים אפריל 2013 - פברואר 2014 ולקיזוזו מחובות אחרים של התובע בנתבע. בנסיבות אלה יפרט התובע עד ליום 10.15.2020 מהי עילת התביעה במסגרת הליך זה. לא תוגש הודעת התובע עד למועד האמור - תימחק התביעה ללא התראה נוספת. התיק יובא לעיוני ביום 16.10.2020."

5.     המערער לא פעל בהתאם להחלטה זו וניתנה לו הארכת מועד להגשת הודעתו, לפנים משורת הדין, עד ליום 30.11.2020.

בקשת הפסלות והחלטת בית הדין האזורי

6.     ביום 16.11.2020 הגיש המערער בקשת פסלות, בה טען כי יש לפסול את השופטת כהן מלשבת בתיק וזאת בשל חוסר מקצועיות; זלזול בהחלטות בית דיןזה לאורך עשור; חוסר הבנה של חוקי העבודה הרלוונטיים; חוסר ניסיון ואי הבנה נכונה של עובדות; אוריינטציה שלילית כיוצאת הלשכה המשפטית של המשיב.

7.     בהחלטה מיום 17.11.2020 דחתה השופטת כהן את הבקשה, וקבעה כי: "במקרה שלפניי לא מצאתי שיש בטענות המבקש עילה המצביעה על חשש ממשי למשוא פנים. המבקש לא טען כל טענה למשוא פנים ולכן די בכך כדי לדחות את הבקשה". השופטת כהן הוסיפה: "...טענות המבקש בנוגע למקצועיותו של בית הדין אינן עילה לפסלות שופט אלא לכל היותר יכולה להקים עילה להגשת ערעור ככל שפסק הדין ניתן שלא בהתאם להלכות המשפטיות". יצוין כי השופטת כהן אף הבהירה כי בניגוד לטענת המערער, מעולם לא הועסקה אצל המשיב, בכל תפקיד שהוא.

3

8.     למען שלמות התמונה יצוין כי בהחלטה נוספת של השופטת כהן מיום 17.11.2020 התבקש המערער להבהיר שני נושאים: האחד, מהו מקום מגוריו, על מנת לבחון את מקור סמכותו של בית הדין לדון בתביעה. והשני, מהי עילת התביעה במסגרת הליך זה והאם מדובר בתביעה הנוגעת לתשלום דמי ביטוח לשנים 2013 ו-2014, כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה.

הערעור

9.     ביום 26.11.2020 הוגש הערעור שלפניי, במסגרתו התייחס המערער לחוסר האמון שיש לו כלפי מותב בית הדין האזורי, וכן פרט נתונים נוספים שככל הנראה נוגעים להחלטת השופטת כהן מיום 17.11.2020 לעניין בית הדין שלו הסכמות המקומית לדון בתביעתו.

10.המשיב לא הגיש תגובתו לערעור הפסלות.

דיון והכרעה

11.לאחר שעיינתי בטענותיו של המערער ובכלל החומר שבפניי ובתיק בית הדין האזורי, לא שוכנעתי כי בנסיבות המתוארות יש כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. להלן יפורטו טעמיי בתמצית.

12.הוכחת עילת פסלות מחייבת ראיות משמעותיות, משום שהיא מטילה צל כבד על השופט ועל מערכת המשפט (ראו למשל: עפ"ס 28149-10-20‏‏ דראגוש פטרה ואדובה - המוסד לביטוח לאומי (27.10.2020)).עילת הפסלות תיבחן באמת מידה אובייקטיבית ואין די בתחושתם של בעלי הדין ובאי כוחם או בהשקפתם הסובייקטיבית (ראו למשל: עפ"ס 41366-07-20‏ מרדכי גצב - מ.נ. חדרי ילדים בע"מ (2.8.2020)). ככלל, השופט היושב בדין מוחזק כשופט מקצועי ומיומן, אשר ביכולתו לבחון את העניינים הנדונים לפניו במקצועיות וללא משוא פנים. לפיכך יינתן משקל רב לעמדת השופט או השופטת הדנים בהליך בכל הקשור להתקיימות עילת פסלות, וערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתם אלא במקרים קיצוניים בלבד (ראו למשל: עפ"ס 12485-07-20 יעקב שמיר - המוסד לביטוח לאומי (9.7.2020)).

4

13.במקרה שלפניי, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתה של השופטת כהן בבקשת הפסלות.

14.אף לא אחת מטענותיו של המערער, נוגעת לקיומו של "משוא פנים". למעשה, מרבית טענותיו מכוונות כלפי מקצועיותה של השופטת כהן, וכלפי החלטות שקיבלה בהליכים קודמים בעניינו. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב באופן ניהול ההליך על ידי הערכאה הדיונית ומכל מקום בהחלטות דיוניות כשלעצמן אין די כדי לבסס עילת פסלות, בין אם מדובר בהחלטה יחידה ובין אם מדובר במספר החלטות, שכן חוסר שביעות רצון של צד להליך מהחלטותיו של בית הדין, אינו מהווה עילה המבססת חשש לניהול המשפט במשוא פנים. לפיכך, טענות מסוג זה אינן יכולות להוות בסיס לפסילת השופט היושב בדין (ראו למשל: עפ"ס 350-03-20‏‏ מלודי דגן - ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ (22.3.2020)).

15.כאמור, נסיבות המקרה שפורטו לעיל אינן באות בגדר המקרים החריגים בהם ערכאת הערעור תתערב בהחלטתה של שופטת, הסבורה כי בידיה לנהל את ההליך באובייקטיביות, ואין מנוס מלדחות את הערעור.

16.סוף דבר - הערעור נדחה. משלא הוגשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז כסלו תשפ"א (13 דצמבר 2020) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.