1

השופט י' אלרון:

1.             בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ח' מאק-קלמנוביץ) הרשיע בת"פ 15842-11-20 את המערער על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בשורה ארוכה של עבירות נשק ותחמושת, ובעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות, שיבוש מהלכי משפט, איומים ועבירות נוספות.

2

           בהתחשב בחומרת וטיב העבירות בהן הורשע; במגמת ההחמרה בענישה בגין עבירות מסוג זה; בעברו הפלילי המכביד עד מאוד הכולל עבירות ביטחון אלימות ורכוש בגינן ריצה מאסרים בעבר; המלצת שירות המבחן בעניינו ושיקולים נוספים –נגזרו על המערער 6 שנות מאסר בפועל בגין עבירות הנשק, ושנתיים מאסר בפועל בגין עבירות אלימות בהן הורשע – אשר ירוצו מחציתן בחופף ומחיצתן במצטבר. עוד הופעל עונש מאסר מותנה שהושת על המערער בהליך קודם, כך שסך הכול המערער ירצה עונש מאסר בפועל של 7 שנים ו-3.5 חודשים.

           בנוסף, גזר בית המשפט על המערער 8 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור עבירות נשק או אלימות מסוג "פשע", למשך 3 שנים, וכן קנס כספי.

2.             הערעור שלפנינו מופנה כלפי רכיב עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער. נטען, כי בית המשפט המחוזי לא שקלל כראוי את העובדה שעבירות הנשק בהן הורשע הן "עבירות נגזרות" ולא מעשים "הנמצאים בליבת העבירה", וכי לא העניק את המשקל הראוי לגילו הצעיר של המערער בעת ביצוע המעשים ולמסגרת החברתית בה גדל. המערער מוסיף וטוען, בין היתר, ביחס למדיניות הענישה הנוהגת; סיכויי שיקומו; ולפער שבין העונש שהוטל עליו לעונש שהוטל על גיסו שהורשע גם הוא במסגרת אותו כתב אישום מתוקן (אם כי באישומיםשונים בחלקם) – וסבור כי בכל אלו יש כדי להצדיק הקלה בעונשו.

           מנגד, בדיון שנערך לפנינו, המשיבה הדגישה אתעברו הפלילי של המערער ועמדה על כךכי המעשים מושא כתב האישום דנן, אף בוצעובעוד תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה. עבר פלילי מכביד זה, לצד שיקולים נוספים אותם מנה בית המשפט המחוזי, יש בהם כדי להצדיק לשיטתה את הפער שבין עונשו של המערער לעונש שנגזר על גיסו. עוד הפנתה המשיבה למדיניות הענישה הנוהגת, וטענה כי נוכח עבירות הנשק שבהן הורשע, עונש מאסר בפועל בן 6 שניםהוא מוצדק. עוד הפנתה לחומרת העבירות הנוספות בהן המערער הורשע ובכלל זה לחפיפת חלק מהעונש בן השנתיים שהושת בגינן, כך שחציו ירוצה בחופף וחציו במצטבר.

3

3.             דין הערעור להידחות. כתב האישום המתוקן שבעובדותיו המערער הורשע, גדוש במעשים חמורים המצביעים על זלזול של ממש בשורה ארוכה של אינטרסים מוגנים, ו"מעורבות עמוקה ... בעסקי הנשק ועסקאות בנשק", כלשון בית המשפט המחוזי. בתמצית שבתמצית ייאמר, כי הוא כולל פריצה לרכב וגניבת נשק מתוכו, החזקת אקדח ותחמושת, ירי באוויר בנשק מסוג M-16 באזור מגורים, קשירת קשר לסחר בנשק, ניסיון סחר בנשק, "זימון" נשקים לצרכי סכסוך אלים בין משפחות, ועוד. לכך יש להוסיף, אירוע נוסף הנכלל בכתב האישום המתוקן,בו המערער דקר אדם מספר פעמיםבמסגרת ניסיונו למנוע איתור חשודים בשוד.

           מגמת ההחמרה בענישה בגין עבירות מסוג זהבאה לידי ביטוי בשורת פסקי דין (ראו בין היתר: ע"פ 4406/19 מדינת ישראל נ' סובח (5.11.2019); ע"פ 1695/22 מדינת ישראל נ' גנאים(29.3.2022); ע"פ 8869/21 מדינת ישראל נ' קואסמה (13.3.2022)). במקרה אחר ציינתי:

"רבות דובר ונכתב על השימוש הנרחב שנעשה בחברה בישראל בכלל ובמגזר הערבי בפרט, בנשק בלתי חוקי. חדשות לבקרים אנו עדים לתוצאותיו ההרסניות בדמות גרימת נזקים בגוף ובנפש לאזרחים תמימים, ופגיעה ממשית בביטחונם האישי וברווחתם. לא פעם עמד בית משפט זה על הצורך בענישה מרתיעה ומחמירה על מנת למגר תופעה זו" (ע"פ 4456/21 מדינת ישראל נ' אבו עבסה, פסקה 15 (23.1.2022))‏‏.

           בהתחשב בכך, עונשו של המערער בגין עבירות הנשק השונות בהן הורשע הולם את חומרת מעשיו ונסיבות העניין, וודאי שאינו חמור באופן המצדיק את התערבות ערכאת הערעור. לא כל שכן, בהתחשב בעבירת האלימות החמורה שגם בה הורשע, כמצוין לעיל.

4.             לא מצאתי ממש אף בטיעוניו הנוספים של הסנגור, שביקש בכל זאת לשכנע כי נסיבותיו של המערער ושיקולי אחידות בענישה מצדיקים הקלה בעונשו. זאת מששיקולים אלו באו לידי ביטוי כנדרש בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, ובשים לב להלכה לפיה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בחומרת העונש שנגזר על ידי הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים בהם ניכרת סטייה קיצונית ובולטת ממדיניות הענישה המקובלת בנסיבות דומות(ראו מני רבים: ע"פ 201/20 ליברטי נ' מדינת ישראל, פסקה 24 (3.2.2022))‏‏.

5.             אשר על כן, יש לדחות את הערעור.

           ניתן היום, ‏כ"ז בניסן התשפ"ב (‏28.4.2022).

4

_________________________

22006420_J03.docx  עע

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,