1

           לאחר שמיעת ראיות הורשע המערער בבית המשפט המחוזי בנצרת (ת"פ 13327-01-12, כב' סגן הנשיא ת' כתילי) בשורה של עבירות מין אשר ביצע בארבעה מתלוננים, שתי קטינות ושני קטינים, בין השנים 2008-2010. בית המשפט גזר על המערער את העונשים הבאים: 9 שנות מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר, שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי.

           הסנגוריה ערערה על שני חלקי פסק הדין. בטיעוני הסנגור הודגשה, בין היתר, טענה של קנוניה בין המעורבים – ובאשר לגזר הדין סבר הסנגור כי העונש נוטה לחומרה. מנגד, התובע הגן על הכרעת הדין וגזר הדין.

2

           שמענו בקשב רב את הסנגור והתובע, ולאחר שמיעת טיעוניהם הבהרנו כי לא מצאנו כל בסיס לטענת הקנוניה בין הקטינים. יתרה מכך, הדבר אף אינו מתיישב עם העדויות השונות של נפגעי העבירה ועם חיזוקים שונים עליהם הצביע בית המשפט המחוזי. הסנגור ביקש הפסקה על מנת לשקול את המלצתנו בדבר הכרעת הדין, ולאחר מכן הודיע כי אינו עומד על הערעור על הכרעת הדין וכי הוא מצמצם את הערעור לעניין עונש המאסר בלבד.

           המקרה אינו קל. המערער שימש רב חצר והוא בעל השפעה ומעמד כלפי משפחות רבות, כולל הקטינים ומשפחותיהם. במובן זה יש מקום לחומרה. ייתכן כי ללא הודאת המערער לא היינו מתערבים בגזר הדין, שמאוזן ומחולק היטב. יחד עם זאת, שקלנו את השיקולים הבאים: ראשית, לראשונה המערער נמנע מלכפור בהאשמות בעבירות שביצע. כך עולה מדברי סנגורו, ומהחלטתו למשוך את הערעור על הכרעת הדין. לצעד זה, יש, כמובן, משמעות גם מבחינת נפגעי העבירה. שנית, המערער שילם את מלוא סכום הפיצוי, בסך כ300,000 ₪. שלישית, המערער הינו אדם מבוגר הסובל מבעיות בריאות. רביעית, המערער נטול עבר פלילי ולצידו גם זכויות. חמישית, עבירות המין בהן הורשע, על אף חומרתן, אינן עומדות ברף העליון של הסקלה. בהינתן כל אלה, סבורים אנו כי יש מקום להתערבות מה – אם כי, לא מעבר לכך – בעניין תקופת המאסר שנגזרה על המערער.

           סוף דבר – אנו מורים על מחיקת הערעור על הכרעת הדין. באשר לגזר הדין, עונש המאסר בפועל יעמוד על 8 שנות מאסר בניכוי ימי המעצר, חלף 9 שנות המאסר שנגזרו על ידי בית המשפט המחוזי. יתר מרכיבי העונש וההוראות לגביהן הינם בתוקף.

           ניתן היום, ‏כ"ב בחשון התשע"ו (‏4.11.2015).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  15063020_Z06.doc  מא