1

2

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט אוהד גורדון) מיום 19.4.16 בת"פ 59779-11-15.

כללי

1.       המערער הורשע על יסוד הודאתו בשהייה בישראל ללא היתר כדין (2 עבירות) ונדון לעונשים הבאים: שני חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך 500 ₪. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר.

2.       ואלה המעשים: ביום 25.11.15 בשעה 15:00 לערך, נמצא המערער שוהה בשכונת קרית מנחם בירושלים. ביום 22.11.14 בשעה 08:00 לערך, נמצא המערער שוהה ברחוב עמק הארזים בירושלים. בשני מועדים אלה שהה בישראל ללא היתר כדין.

טענות הצדדים     

3.       ב"כ המערער טענה כי יש לקבוע ששני האירועים יחשבו, לצורך גזירת הדין, כ"אירוע אחד", ולא כשני אירועים נפרדים, כפי שקבע בית משפט קמא באופן שהוביל להחמרה בענישת המערער שלא לצורך. עוד נטען כי יש להמתיק את עונשו של המערער מתוך התחשבות בנסיבותיו האישיות. המערער נשוי לישראלית מזה כעשר שנים ולבני הזוג ארבעה ילדים. המערער הגיש בקשה לאיחוד משפחות וטרם נענה. כמו כן, המערער סבל מעינויים ברשות הפלסטינית על רקע חשד לשיתוף פעולה עם כוחות הביטחון הישראלים, לאחר שסייע לפצוע ישראלי בפיגוע. נטען כי מטרתו של המערער בשהייתו בישראל הנה הומניטרית, היא אינה כלכלית ואין בה סיכון בטחוני. לעמדת הסנגורית, מעשיו של המערער קרובים לסייג לאחריות פלילית לאור נסיבות ביצוע העבירה. באשר לעברו הפלילי של המערער, נטען כי ההרשעה האחרונה הנה משנת 2009 והיא עתידה להתיישן בעוד פחות משנה. לפיכך, נטען כי הרף העליון של מתחם הענישה צריך להיות קרוב למאסר על תנאי והסנגורית עתרה לביטול עונש המאסר בפועל בלבד. כמו-כן, המערער ריצה 7 ימי מעצר, הוא נמצא במצב בלתי אפשרי והוא מנסה להפנים את מעמדו, ועל כן העונש שנגזר עליו אינו סביר. מה עוד שלא היה תלוי נגדו מאסר מותנה.

3

          ב"כ המשיבה ביקשה לדחות הערעור. נטען כי גזר הדין של בית המשפט קמא הביא בחשבון את כל הנימוקים והשיקולים הנטענים בערעור, והוא סביר. המערער הורשע בשתי עבירות על שהיה בלתי חוקית לצרכי פרנסה ולא בגין שהייה עם משפחתו. אין מדובר במעשה אחד אלא באירועים שונים שהתרחשו במקומות שונים ובתקופות שונות ודינו אינו יכול להיות כדין עונשו של מי שמעולם לא נשפט בגין עבירה זו ואין בעברו הרשעות קודמות. עונשו נמצא במתחם הראוי.

דיון

4.       דין הערעור להידחות.

לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים, האחריות שלקח על המעשים, מצבו המשפחתי והאישי המורכב, כפי שפירט בפני בית משפט קמא.

מאידך, לחובת המערער נזקפת העובדה שביצע את העבירות, בשני מועדים הנפרדים זה מזה בתקופה של כשנה. עבירת השהייה הבלתי חוקית בישראל פוגעת בערכים של הגנה על ריבונות המדינה, על גבולותיה ועל הבאים בשעריה, והיא אף עלולה להעמיד בסכנה את שלום הציבור ובטחונו. כמו כן, מדובר בעבירה נפוצה וקלה לביצוע, שאכיפתה קשה. בעברו הפלילי של המערער מספר הרשעות בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, משנת 2005 ועד לשנת 2009, בגינן ריצה מספר תקופות מאסר, שהארוכה בהן הנה בת כחצי שנה. באחד המקרים (משנת 2007) ביצע ביחד עם עבירת הכניסה, גם עבירה של התחזות לאחר, ובשנת 2008 ביצע עבירה של פגיעה באתר עתיקות. חלק מהעבירות בוצעו לאחר שהנאשם נישא ונולדו לו ילדים. כמו כן, בית משפט קמא ציין בגזר הדין שהמערער אינו מסתיר כי מאז הרשעתו האחרונה משנת 2009, הוא ממשיך להיכנס לישראל שלא כדין ולעבוד בה. לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא מקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר ביום 1/2/17 עד השעה 10:00 בבית המעצר ניצן.

ניתן היום, ג' טבת תשע"ז, 01 ינואר 2017, במעמד ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.

4