1

ניתן ביום 18 יולי 2021

הנשיאה ורדה וירט-ליבנה

1.            לפניי ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה תל אביב (השופט דורון יפת; סע"ש 13340-01-20) מיום 16.6.21 שלא לפסול עצמו מלדון בתביעתו של המערער כנגד המשיבה.

הרקע לערעור

2.            ביום 7.1.2020 הגיש המערער, עו"ד במקצועו, את התביעה כנגד המשיבה, זכיינית רשת הפיצריות הבינלאומית "דומינוס פיצה", שעיקרה בטענה לאפליה אסורה על בסיס לאום. לטענת המערער, שהועסק במשיבה כשליח, שליחים ממוצא ערבי שובצו למספר משמרות גדול יותר משליחים ממוצע יהודי, ובהם המערער.

3.            ביום 1.11.2020 התקיים דיון קדם משפט במהלכו - כך לטענת המערער - השופט דורון יפת המליץ למערער למחוק את התביעה. לטענת המערער, השופט יפת לא נימק את עמדתו בדיון קדם המשפט. המערער לא קיבל את המלצת השופט יפת וביקש להמשיך בניהול ההליך.

2

4.            עוד לטענת המערער, בתחילת דיון הוכחות שהתקיים לפני מותב בית הדין האזורי ביום 16.6.21, חזר השופט דורון יפת על המלצתו מדיון קדם המשפט. יתר על כן, במהלך הדיון ובטרם הספיקו העדים לעלות למתן עדות, התעוררה מחלוקת בין הצדדים באשר לסדר הבאת העדים, וכן בקשר לשאלת התייצבותו של אחד מעדי ההגנה. מחלוקות אלה הוכרעו על ידי השופט דורון יפת עוד במהלך הדיון. לטענת המערער, במסגרת שתי החלטות אלה שניתנו על ידי השופט יפת במהלך הדיון, התקבלה עמדת המשיבה.

5.            אחר הדברים האלה, ביקש המערער במעמד הדיון מיום 16.6.2021 כי המותב יפסול עצמו מלדון בתיק. המערער טען כי החלטותיו של המותב מלמדות על כך שדעתו של המותב "אינה מאוזנת ובית דין זה חרץ את דינו בטרם עת". עוד טען כי התנהלות זו מהווה המשך ישיר להמלצות המותב למערער למחוק את תביעתו וגם מכך ניתן ללמוד על כך שדעתו של בית הדין ביחס לתביעתו של המערער - ננעלה.

6.            השופט יפת דחה את בקשת הפסילה עוד במעמד הדיון, כך: "החלטות בית הדין שניתנו הן בעניין סדר הבאת העדויות ושמיעתן - החלטות הנטועות עמוק בשיקול דעת השיפוטי בניהול ההליך, נוכח הנסיבות שנוצרו. זאת, הן מאחר שהתובע מייצג את עצמו ובשים לב לסוגיה המבוררת והן מאחר כי מר עוזיהו חייל שלטענת הנתבעת נבצר ממנו להתייצב. אשר לטענה כביכול אב בית הדין גילה כבר את דעתו, כפי שאב בית הדין הבהיר בתחילת הדיון העדויות טרם נשמעו וטרם התרשם מהעדויות".

7.            להשלמת התמונה יצוין כי בעקבות הודעת המערער על כוונתו להגיש ערעור על ההחלטה בבקשה לבית דין זה, החליט השופט יפת לעצור את הדיון ולדחות את מועד שמיעת העדים.

הערעור

8.            ביום 27.6.21 הוגש הערעור שלפניי, במסגרתו טען המערער בתמצית כי יש לפסול את המותב בשל הצטברות מסה קריטית של אמירות והחלטות, המעידות על כך שדעתו של השופט יפת ננעלה, באופן כזה שאינו יכול להכריע בסכסוך בצורה אובייקטיבית.

3

9.            לטענת המערער, המלצותיו של השופט יפת כי יחזור בו מתביעתו, וכן ההחלטות שניתנו במהלך דיון ההוכחות ביחס לעדויות שנשמעו בו, מביאים למסקנה כי "דעתו של כבודו התגבשה, ננעלה ונחרצה בטרם עת, למרות המצב המשפטי, ההלכה הפסוקה, והתשתית הראייתית". נוסף על כך טוען המערער כי גם אם לבית הדין האזורי ניתן שיקול הדעת להורות על סדר הבאת עדים מסוים, "...הרי שמדובר בהחלטה שגויה, אשר מצביעה על כך כי האמירות הקודמות של כבודו אכן פגעו ביכולת של כבודו לשפוט בהגינות, בשוויון ובאובייקטיביות".

10.        מאחר שאלו הם פני הדברים, לטענת המערער, אין מנוס מהמסקנה כי "כבוד בית הדין קמא קם - רעיונית - מכס השיפוט ועבר לשבת - רעיונית - ליד באת-כוח המשיבה במטרה לסייע בידה לנסות ולהדוף את התביעה".

11.        המשיבים לא הגישו תגובתם לערעור הפסלות.

דיון והכרעה

12.        אקדים ואציין כי לאחר שעיינתי בטענותיו של המערער, בתיק בית הדין האזורי ובכלל החומר שבפניי, לא שוכנעתי כי בנסיבות המתוארות יש כדי ליצור "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט", כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39א לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969. להלן הטעמים לכך.

13.        הוכחת עילת פסלות מחייבת ראיות משמעותיות, משום שהיא מטילה צל כבד על השופט ועל מערכת המשפט (ראו למשל: עפ"ס 44428-02-21 יוסי ביליה - בדק בית בובי ובניו בע"מ (נבו 3.3.2021)).

יתר על כן, עילת הפסלות נבחנת באמת מידה אובייקטיבית ואין די בתחושתם של בעלי הדין ובאי כוחם או בהשקפתם הסובייקטיבית (ראו למשל: עפ"ס 41366-07-20‏ מרדכי גצב - מ.נ. חדרי ילדים בע"מ (2.8.2020)).

4

זאת ועוד. ככלל, השופט היושב בדין מוחזק כשופט מקצועי ומיומן, אשר ביכולתו לבחון את העניינים הנדונים לפניו במקצועיות וללא משוא פנים. לפיכך יינתן משקל רב לעמדת השופט או השופטת הדנים בהליך בכל הקשור להתקיימות עילת פסלות, וערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתם אלא במקרים קיצוניים בלבד (ראו למשל: עפ"ס 26960-04-21 אהרון רשף - משרד עורכי דין - עליזה סיבוני (25.4.2021)).

14.        במקרה שלפניי, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של השופט יפת בבקשת הפסלות, מהטעמים הבאים.

ראשית, וכאן העיקר - לעיל הובהר כי עילת הפסלות מטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה. לפיכך, על הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות - להיות משמעותיות. חשדות, תחושות סובייקטיביות והשערות בדבר "מעבר רעיוני" של בית הדין לצד המשיבה - הנעדרים כל בסיס עובדתי מעבר לאמירתם על ידי המערער, אינם רלבנטיים ובוודאי שאינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות.

שנית, אין בידי לקבל את טענות המערער המכוונת כלפי ההחלטות שהתקבלו במהלך דיון ההוכחות. כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב באופן ניהול ההליך על ידי הערכאה הדיונית, ומכל מקום החלטות דיוניות כשלעצמן אינן יכולות לבסס עילת פסלות, בין אם מדובר בהחלטה יחידה ובין אם מדובר במספר החלטות, שכן חוסר שביעות רצון של צד להליך מהחלטותיו של בית הדין, אינה מהווה עילה המבססת חשש לניהול המשפט במשוא פנים (ראו למשל: עפ"ס 25528-07-20 רונן שרביט - דניס קרסבין (19.7.20)). לפיכך, טענות מסוג זה אינן יכולות להוות בסיס לפסילת השופט היושב בדין. במקרה דנן, החלטותיו של השופט דורון יפת מצויות בליבת סמכותו כמי שמנהל את ההליך, ובוודאי שאין בהן כדי להקים כל חשש ממשוא פנים. ככל שהמערער מבקש להשיג על החלטות דיוניות הוא רשאי לעשות כן בהתאם לדרכי ההשגה הקבועות בדין ולא באמצעות הליכי פסלות, גם אם החלטות אלו אינן לשביעות רצונו. מאחר שהמערער לא פעל בדרך זו, אין לו אלא להלין על עצמו.

5

שלישית, הלכה היא כי המותב רשאי לפנות אל הצדדים להליך ולהציג בפניהם את הקשיים העולים מטענותיהם וראיותיהם, ובאופן כללי להביע אמירות לכאוריות לגבי המצב המשפטי של התיק, גם בשלב מוקדם של ההליך ובמהלך דיון קדם המשפט. באמירות כאלה אין כדי להעיד על פגם בניהול ההליך, או להוות עילה לפסלות שופט (ראו למשל: עפ"ס 28149-10-20‏ דראגוש פטרה ואדובה - המוסד לביטוח לאומי (27.10.20)). אדרבה, יש לראות באמירות אלה משום רצון לסייע לצד שנראה באותה עת כי תביעתו אינה מבוססת דיה, ובוודאי שאין בכך כדי להעיד על גיבוש כל עמדה סופית מצד בית הדין האזורי. גם בענייננו ציין השופט דורון יפת מפורשות בהחלטתו בבקשת הפסלות כי "בית הדין טרם גיבש את עמדתו בעניין".

15.        הנה כי כן, המערער לא השכיל להביא כל טעם המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטתו של השופט הסבור כי בידיו לנהל את ההליך באובייקטיביות ובמקצועיות, ומטענותיו של המערער לא עולה כל חשש למשוא פנים בניהול הדיון בתביעה שהגיש. בנסיבות אלה, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות.

16.        סוף דבר - הערעור נדחה. מאחר שלא הוגשה תגובת המשיבה, ומטעם זה בלבד, אין צו להוצאות.