המערער הורשע לפי הודאתו בכתב אישום מתוקן באינוס קטינה בת משפחה בטרם ולאחר שמלאו לה 16 שנים (מדובר בבתו הקטינה), בהיקף המקרים שמתואר בסעיף 5 לכתב האישום המתוקן, וכן במעשים מגונים בקטינה בת משפחה בטרם ולאחר שמלאו לה 16 שנים.

           בית המשפט המחוזי (כב' הנשיאהא' הלמן, והשופטים י' שטריתוס' דבור) שקל את מהות העבירות שבהן עסקינן, את עונשי המקסימום והמינימום ועצמת הפגיעה בערכים המגונים, והעמיד את מתחם העונש ההולם על 24-16 שנות מאסר בפועל. בית המשפט שקל את מכלול שיקולי הענישה, הן במישור אינטרס הציבור, הן שיקולים לקולה לרבות מצבו הרפואי של המערער, והעמיד את עונש המאסר שנגזר על המערער על 20 שנות מאסר בפועל, לצד פיצוי בסך 100,000 ש"ח לנפגעות העבירה.

           עיקר הטענות בערעור שלפנינו מכוון לטענה כי נשקלו לחובת המערער ריבוי מקרים של מעשי אונס בעוד שבפועל סבורה באת כוח המערער שבהתאם לכתב האישום המתוקן ההרשעה היא בשני מעשים בלבד. עוד נטען כי מצבו הרפואי מצריך הקלה בעונש, כי העונש חורג מרמת הענישה הראויה, ואף התבקשנו להתערב בפיצוי שנפסק.

           בא כוח המדינה מבקש להשאיר את הענישה על כנה.

           שקלנו את טיעוני הצדדים. בחנו את מידת ההתאמה של הענישה לכתב האישום המתוקן שבו הודה המערער, ומצאנו כי בצד ריבוי המקרים שבהם הורשע המערער במעשים מגונים, הוא הורשע אף בעבירות אינוס בהתאם לסעיף 5 סיפה בכתב האישום המתוקן. נתנו דעתנו למכלול שיקולי הענישה שנשקלו. שקלנו בין היתר את אפיוני הפגיעות ואת עוצמת הפגיעה שנגרמה לנפגעת העבירה שנוצלה על ידי אביה בגיל ההתבגרות ונגרמו לה נזקים קשים ועמוקים בכל תחומי החיים, חלקם בלתי הפיכים.

           בשים לב לאמור, גם לאחר ששקלנו את השיקולים לקולה שעליהם עמדה באת כוח המערער, לא מצאנו כי רמת הענישה שנגזרה על ידי בית המשפט המחוזי מצדיקה התערבות של ערכאת הערעור לפי אמות המידה המקובלות; הן לעניין עונש המאסר בפועל, הן לעניין הפיצוי.

           הערעור נדחה אפוא.

           ניתן היום, ‏כ"ט בשבט התשפ"ג (‏20.2.2023).

_________________________

22060750_M03.docx  מב

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,