ע"פ 58967/12/16 – ז' ב' נגד מדינת ישראל – רשות המיסים
לפני כב' השופט רפי כרמל, אב"ד כב' השופט כרמי מוסק כב' השופטת שירלי רנר
|
עפ"ג 58967-12-16 |
1
המערער |
ז' ב' ע"י ב"כ עו"ד ארז בר צבי
|
נגד
|
|
משיבה |
מדינת ישראל
- רשות המיסים
|
פסק דין |
2
ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ג'ויה סקפה-שפירא) מיום 18.12.16 בת"פ 17871-02-13.
כללי
1. המערער הורשע, על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, באי ניהול ספרים (2 עבירות) ואי רישום תקבול (3 עבירות). המערער נדון ל - 21 ימי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס בסך 40,000 ₪ והתחייבות עצמית. הערעור מופנה כנגד חומרת עונש המאסר בפועל בלבד.
2. ואלה המעשים: המערער מפעיל עסק בבעלותו למכירת פירות וירקות בירושלים. בשלוש ביקורות מס הכנסה שנערכו לו, נמצאו אי התאמות כדלקמן: ביום 21.10.09 נתגלה עודף בקופה בסך 8,638 ₪ ונמצא כי המערער לא מנהל ספרי חשבונות בעיסוקו ללא סיבה מספקת. ביום 21.5.10 לא נרשם תקבול בסך 55.90 ₪, נמצא כי המערער לא מנהל ספרי חשבונות בעיסוקו ללא סיבה מספקת ונמצא עודף בקופה בסך 7,042 ₪. האישום השלישי מפרט כי ביום 21.1.15 לא נרשם תקבול בסך 136 ₪ שהתקבל במסגרת עסקה טלפונית בכרטיס אשראי.
טענות הצדדים
3
3. ב"כ המערער טוען כי שליחתו של המערער למאסר בפועל אינה משרתת את האינטרס הציבורי וחורגת לחומרה ממתחם הענישה הנוהג במקרים דומים. לא בכדי הסכימו הצדדים להימנע מעתירה למאסר בפועל, ובכלל זה שיעור הקנס הגבוה והחריג, עליו הסכימו הצדדים, עונה על כל דרישות הענישה, לרבות אינטרס ההרתעה. בנסיבות המקרה דנן אין הצדקה שלא לכבד את הסדר הטיעון. ב"כ המערער טוען כי הסכמת הצדדים להימנעות מהטלת מאסר בפועל היוותה טעם מרכזי להסדר ולהודאת המערער, ויש לכבדה. הודגש כי במקרה דנן מדובר באדם בן 60, שזהו לו מאסרו הראשון, הסובל מנכות בשיעור 90% בגין הגבלה קשה (ר' סעיפים 41-42 להודעת הערעור) בעמוד השדרה ומחלות נוספות ואובחן כחולה בסרטן הערמונית. נטען כי רק משום שנמצא בלתי כשיר לעבודות שירות מחמת בעיות רפואיות ונפשיות נשלח למאסר בפועל, ואין הצדקה להחמיר כך עמו ביחס לאדם בריא. עוד נטען כי באישום השלישי לא הוכח כי המערער הוא שביצע את העסקה הטלפונית, ויש להתחשב בכך לקולה, שכן אחריותו נובעת לכל היותר מהיותו בעל העסק. מכל מקום, אין בכך כדי ללמד על עזות מצח מצדו ועל כישלון ההרתעה בעניינו, כפי שקבע בית משפט קמא. כמו כן, באשר להימשכות ההליך, נטען כי לא היה זה באשמת המערער, כפי שקבע בית משפט קמא, שכן המערער ניהל משא ומתן עם המשיבה להמרת האישום הפלילי בעיצום כספי ואף הסיר את מחדליו עובר להגשת כתב האישום. עוד נטען כי כתב האישום הוגש באיחור משמעותי ללא הצדקה, וכי יש להביא בחשבון גם את השנים שחלפו מעת ביצוע העבירות ועד לגזר הדין.
4. ב"כ המשיבה טען כי יש לדחות את הערעור. לא נפלה טעות בגזר הדין ואין עילה להתערבות. בית משפט קמא התייחס לכל טיעוני המערער ולעמדת המערער כלפי ההליכים המתנהלים כלפיו. העונש מתאים להסדר, שכן חלף מאסר ארוך, יחסית, שירוצה בעבודות שירות, הוטל מאסר בפועל קצר. הנסיבות בהן המערער לא נמצא כשיר לביצוע עבודות השירות לא הומצאו לבית המשפט והוא אף ממשיך לנהל את עסקו.
חוות דעת הממונה על עבודות השירות
5. הממונה על עבודות השירות קבע ביום 7.11.16 כי המערער אינו כשיר לעבודות שירות, לאחר שהמערער הציג חוות דעת פסיכיאטרית לפיה הוא מוגבל בכושר עבודתו (חוות הדעת הפסיכיאטרית לא הוגשה מטעם ההגנה לבית משפט קמא).
דיון
4
6. לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי ולייעול ההליכים. כמו כן, במכלול השיקולים לקולה יש להתחשב בגילו של המערער, שהינו יליד 1957, ובמצבו הרפואי בנוגע עם מחלתו, אם כי לא הוגשו מסמכים אודות נכותו הנטענת או מצבו הנפשי. כמו כן, יש לסייג זאת גם נוכח התמיהה, עליה עמד בית משפט קמא, לפיה מצבו הפיזי של המערער, שלטענתו מונע ממנו מלבצע עבודות שירות, אינו מונע ממנו מלהמשיך בעיסוקו בבית העסק שבבעלותו. יש להתחשב גם בכך שהמערער הסיר את המחדלים בטרם הוגש כתב האישום, אם כי זאת באופן חלקי, שכן המערער הורשע גם בשתי עבירות של אי ניהול ספרים. כן יש להתחשב בחלוף הזמן עד שהוגש כתב האישום. יחד עם זאת, משקלו של שיקול זה מוגבל, משום שחלוף הזמן הושפע, בין היתר, מכך שהצדדים היו במגעים בניסיון להסדיר את הנושא באמצעים מינהליים. בנוסף, יש להתחשב גם בכך כי סכום הקנס לו הסכים המערער, מצוי ברף הגבוה של מתחמי הקנס ההולם לעבירות דנן ולסכומים הרלבנטיים
מאידך, לחובת המערער נזקפת העובדה שביצע עבירות בשתי ביקורות שנערכו לו לאחר שכשל בביקורת הראשונה.
הסדר הטיעון, לו הסכימו הצדדים, כלל הסכמה עונשית לפיה המאשימה תבקש להטיל עונש של שני חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, והמערער יבקש להימנע מהטלת מאסר בפועל. כמו כן, הוסכם כי הצדדים יעתרו להטלת קנס בסך 40,000 ₪ על המערער, התחייבות ומאסר על תנאי. בית משפט קמא כיבד את ההסדר, ובכלל זה קבע כי העונש המתאים ביותר בנסיבות הענין יהיה מאסר קצר שירוצה בעבודות שירות. ברם, משנמצא המערער בלתי כשיר לביצוע עבודות שירות, הטלת עונש מאסר קצר בפועל הנה סבירה. יחד עם זאת, נוכח גילו של המערער, מצבו הבריאותי, הקנס הגבוה והודאתו, ניתן, לפנים משורת הדין, לבטל את רכיב המאסר בפועל שהוטל עליו, וכך אנו מורים. יתר חלקי גזר הדין יעמדו בעינם.
ניתן היום, ב' חשוון תשע"ח, 22 אוקטובר 2017, בנוכחות ב"כ המערער, המערער וב"כ המשיבה.
|
|
|||
רפי כרמל, שופט אב"ד |
|
כרמי מוסק, שופט |
|
שירלי רנר, שופטת |
