1

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד עלא קישאוי

ב"כ המשיבה עו"ד נופר פשרל

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

1.         בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה (מיום 18.2.16), כב' השופטת מגי כהן - כאשר מלכתחילה כוון הערעור כנגד הכרעת הדין וגזר הדין, ובמעמד הדיון בפניי חזר בו ב"כ המערער מערעורו כנגד הכרעת הדין.

2.         יצוין, כי במסגרת גזר דינו של בית משפט קמא - השית על המערער פסילה בפועל למשך 5 חודשים, פסילה על תנאי ל-6 חודשים למשך 3 שנים וקנס בסך 2,500 ₪, וזאת בגין ביצוע עבירה של אי ציות לתמרור 302, בכך שאף שעצר את רכבו       , לא נתן זכות קדימה לרכב ונכנס לצומת, בניגוד לתקנה 64ד ו-22א לתקנות התעבורה - בנוגע לעבירה שבוצעה ב-7.4.14.

2

3.         בהודעת הערעור כמו גם בפניי מציין ב"כ המערער, כי נסיבות ביצוע העבירות אינן חמורות, מתחם העונש נע בין פסילה על תנאי וקנס לפסילה קצרה בפועל, פסילה על תנאי וקנס, כפי שנתמך בפסיקה שצירף, וכן כי בית משפט קמא לא היה צריך להחמיר עם המערער בשל עברו התעבורתי המכביד, הרלוונטי בתוך מתחם הענישה ולא בהצדקה לסטייה ממנו לחומרא.

4.         ב"כ המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור, תוך שהיא מדגישה כי מתחם הענישה נקבע בצדק על ידי בית משפט קמא, ולנוכח עברו התעבורתי המכביד של המערער, אף הקל עימו בתוך המתחם.

5.         נדרשתי לטיעוני הצדדים, לגזר דינו של בית משפט קמא - ואני סבורה כי לא נפל פגם בפסק דינו, ואין עילה להתערבות בו בשל העובדה, כי אין סטייה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת.

            אין להתעלם מעברו התעבורתי המכביד מאוד של המערער, הכולל 216 הרשעות קודמות, בין היתר, בשל עבירות מהירות, חריגות במשקל, טלפון, רכב לא תקין וגם נהיגה בזמן פסילה בשנת 2007.

            כן, לא התעלם בית משפט קמא מנסיבותיו האישיות של המערער - ועל כן לא ניתן לומר, כי לא נדרש לכלל שיקולי הענישה הרלוונטיים, בבואו לגזור את דינו של המערער.

6.         נוכח כל האמור, אין מקום והצדקה בהתערבות בגזר דינו של בית משפט קמא והערעור נדחה.

7.         המערער יפקיד את רישיונו עד ליום 9.4.17 בשעה 10:00.

            יצוין, כי ב"כ המשיבה התנגדה לארכה כה ממושכת, נתנה הסכמתה לארכה בת 7 ימים - אך נוכח צרכי פרנסה שציין ב"כ המערער, הצדיקו את מתן הארכה הנ"ל.

ניתנה והודעה היום כ"ה אדר תשע"ז, 23/03/2017 במעמד הנוכחים.