1

א.        ביום 7.2.19 ניתן פסק הדין בערעורים בעניינו של המבקש מס' 2, (להלן: "המבקש"),שנדון בבית משפט השלום בעכו ביום 23.10.18,בגין עבירות לפי פקודת מס הכנסה לשמונה חודשי מאסר בפועל. נוכח הערעור שהגיש, עוכב ריצוי עונש המאסר בפועל עד למתן פסק הדין בערעור.

במקביל הוגש ערעורה של המדינה על קולת העונש.

ב.         כאמור כבר לעיל, ניתן ביום 7.2.19 פסק דינו של הרכב הערעורים, לאחר שניתנה שהות למבקש להסיר את המחדל ולשלם את המס המגיע, ואולם המחדל לא הוסר.

2

בפסק הדין שניתן נדחה ערעורו של המבקש, ואילו ערעור המדינה התקבל במובן זה שעונש המאסר בפועל הוחמר והועמד על 12 חודשים לריצוי בפועל. מועד התייצבותו של המבקש לריצוי עונש המאסר בפועל נקבע ליום ראשון 3.3.19.

ג.         ביום 26.2.19 הוגשה "בקשה בהולה ביותר לדחיית מועד ביצוע גזר הדין כנגד המבקש מס' 2", ונטען, שקיימות נסיבות אישיות של המבקש שיש בהן כדי להביא לדחיית ביצוע עונש המאסר בפועל, והוסיף שהעבירות בוצעו בין 2005-2008 ואילו כתב האישום הוגש רק ביולי 2013.

עוד נטען, כי המבקש, אדם נורמטיבי לחלוטין, נמנה עם ועד העדה היוונית קתולית בכפר מגוריו ומוטלת עליו האחריות לפעילות החברתית בכנסייה. ב"כ המבקש הוסיף, שבשני חודשי הצום (מרץ-אפריל) לקראת חג הפסחא, שחל ביום 28.4.19, צורכים מאכלים מיוחדים, ואין אפשרות מעשית לאדם דתי דוגמת המבקש, לפנות לשב"ס לצורך הכנת אוכל מיוחד במהלך ריצוי עונשו, כמו כן מתקיימות תפילות מוגברות במהלך תקופה זו.

מכאן העתירה לדחות את תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל עד סוף אפריל 2019.

לפנייתו צירף המבקש מכתב של כהן דת של הכנסייה שבכפרו. המכתב נושא תאריך 19.2.19 (יודגש, שבקשתו של המבקש לדחיית מועד ביצוע גזר הדין הוגשה ביום 26.2.19).

ד.         ב"כ המדינה מתנגד לבקשה זו, ומציין, שעונש מאסר בפועל (לתקופה של שמונה חודשים) הוטל על המבקש כבר בגזר הדין של בית משפט קמא ביום 23.10.18, ומכאן שריצוי עונש המאסר בפועל מעוכב מזה כארבעה חודשים.

עוד ציין ב"כ המדינה, שגם משניתן פסק הדין בערכאת הערעור, ניתנה שהות למבקש להתארגן טרם תחילת המאסר במובן זה שביצוע העונש עוכב תקופה של קרוב לחודש ימים, ואין הסבר מדוע לא פנה המבקש במהלך תקופה זו למיון מוקדם בשב"ס.

ה.        באשר לטענת ב"כ המבקש, שהעבירות בוצעו מחמת מחדלים בהסתבכות כלכלית ומדובר באדם נורמטיבי לחלוטין, טוען ב"כ המדינה, שמדובר במי שהורשע בעבירות מרמה חמורות שנעברו על פני תקופה ארוכה מתוך כוונה להתחמק ממס, ועד היום עומד המבקש על סירובו לשלם את הכספים.

3

כמו כן, אין הסבר, לטענת ב"כ המדינה, מדוע אין המבקש יכול להתקיים מהמזון שניתן על ידי רשויות שב"ס, ומדוע אין באפשרותו לפנות לשב"ס להכנת האוכל המיוחד.

ו.         בתשובתו לתגובת ב"כ המדינה חוזר ומדגיש ב"כ המבקש את הקושי של משפחת המבקש וילדיו הקטינים להיפרד מאביהם, במיוחד בתקופת הצום והחגים שבמהלך תקופת חג הפסחא. לטעמו, לא התחשב ב"כ המדינה בטעמים המיוחדים הקשורים לאחריות המוטלת על המבקש בכל הנוגע לפעילויות החברתיות בכנסייה לקראת החג, וכן מתעלם הוא מן המאכלים המיוחדים שצורכים בתקופת הצום.

עוד נטען, שהמבקש עצמו פנה לשב"ס וניהל שיחה בעניינו, והוסבר לו, שאין אפשרות להכין עבורו אוכל מיוחד בתקופה זו. נוכח דברים אלה הכין כהן הדת את המכתב שאותו צירף המבקש לבקשה.

ז.         עוד נטען, שהמבקש הופתע מן ההחמרה בעונשו, ובהיסח הדעת כשקרא את פסק הדין שבערעור, נעלם מעיניו עניין הצום, חג הפסחא, והנסיבות האישיות הקשורות לילדיו הקטינים, שאלמלא כן, היה מבקש במהלך שימוע פסק הדין אורכה לתחילת ריצוי העונש.

ח.        לפיכך, חוזר ב"כ המבקש על בקשתו לדחות את מועד ריצוי עונש המאסר בפועל עד סוף תקופת חג הפסחא (28.4.19) כדי שיוכל להיות במחיצת ילדיו בתקופת החג ובמהלך התקופה יפנה באמצעות בא כוחו לשב"ס לצורך מיון מוקדם.

ט.        לאחר שנתתי את דעתי לטיעוניהם המפורטים של שני הצדדים, אני סבור שדין הבקשה להידחות.

לא שוכנעתי שקיימת הצדקה להיעתר לבקשה לדחיית מועד ריצוי עונש המאסר בפועל.

המבקש נדון בבית משפט קמא ביום 23.10.18 לעונש מאסר לריצוי בפועל, והתייצבותו למאסר עוכבה עד למתן פסק הדין בערעור. גם משניתן פסק הדין בערעור, ביום 7.2.19 (ותקופת המאסר הוארכה מ-8 חודשים ל-12 חודשים) ניתנה שהות למבקש, ומועד התייצבותו נקבע ליום ראשון הקרוב 3.3.19.

4

עמדה אפוא לרשות המבקש תקופה של שלושה שבועות ומחצה לצורך התארגנות, הן בקרב בני משפחתו, והן במסגרת פעילותו החברתית בכנסייה, ולרבות אפשרות פנייה למיון מוקדם בשב"ס, בהתאם למפורט בסיפא של פסק הדין.

י.         ריצוי עונש מאסר בפועל יוצר מטבע הדברים, קושי הן אצל נאשם שמוטל עליו לרצות עונש מאסר בפועל, והן אצל בני משפחתו, וחרף הטענות המפורטות של ב"כ המבקש הן בבקשה שהוגשה והן בתשובתו לתגובת ב"כ המדינה, לא שוכנעתי שקיימות בעניינו של המבקש נסיבות מיוחדות ויוצאות דופן שיש בהן כדי להצדיק את דחיית תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל.

            אוסיף, שבכל הנוגע לתקופת חג הפסחא והתזונה שהמבקש צורך בתקופת הצום שלפני חג הפסחא, יהא עליו להגיש למטרה זו בקשה מסודרת מתאימה לשב"ס.

י"א.     על יסוד כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה ועל המבקש להתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל בבית המעצר קישון, ביום ראשון 3.3.19 עד השעה 10:00 בבוקר, הכל כפי שנקבע בפסק הדין שניתן ביום 7.2.19.

המזכירות תמציא בדחיפות בפקס ידני העתק החלטה זו אל:

1.         שב"ס.

2.         ב"כ המבקש: עו"ד כמאל אסדי, כרמיאל.

3.         ב"כ המדינה: עו"ד ערן בר, פרקליטות מחוז חיפה (פלילי).

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשע"ט, 28 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.