1

המערער הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בבית משפט השלום לתעבורה ( כב' השופט נאיל מהנא) בתיק פ"ל 7740-10-13 בעבירות של נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח וביום 10.3.16 נגזר דינו, הכולל מאסר בפועל למשך 6 חודשים והפעלת מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים נוספים.

היה על הנאשם, על פי גזר הדין, להתייצב לריצוי מאסרו בתאריך 20.4.16.

המערער לא התייצב לריצוי מאסרו ורק ביום שנקבע לשמיעת הערעור (5.6.16) הופיע בבית המשפט ואז נמסר לידי השב"ס, להתחלת ריצוי עונש המאסר.

המערער הגיש את ערעורו על פסק הדין של בית המשפט קמא בעצמו, אולם ביום הדיון בפניי, קבעתי כי המערער יקבל ייצוג של הסנגוריה הציבורית ושמיעת הערעור נדחתה לתאריך 4.7.16.

מיד בתום הדיון בפניי, הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע רכיב המאסר בפועל, עד להכרעה בערעור.

המשיבה מתנגדת לבקשה, במיוחד על רקע מחדלו של המערער להתייצב לריצוי מאסרו.

דין הבקשה להידחות.

המבקש עשה דין לעצמו ולא התייצב בתאריך 20.4.16 לריצוי עונש המאסר, כפי שנקבע בגזר הדין.

2

זאת ועוד, נימוקי הערעור הם דלים ועל פני הדברים, סיכויי הערעור נמוכים. לקחתי בחשבון כי נימוקי הערעור הוכנו ע"י המערער בעצמו, ללא ייצוג משפטי, אולם אין בפניי, בשלב זה, נימוקים אחרים.

שמיעת הערעור נקבעה ליום 4.7.16, כך שעד למועד הנ"ל יחלפו פחות משלושים ימים, מתוך תקופת מאסר של 12 חודשים.

ניתנה היום, א' סיוון תשע"ו, 07 יוני 2016, בהעדר הצדדים.