1

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע של צו הריסה במעמד צד אחד, עד להכרעה בערעור שהוגש בבית משפט זה נגד החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים מיום 25.8.15, בת"פ 4606/02, לפיה נדחתה בקשת המבקש להארכת תקופת כניסתו לתוקף של צו התאמה והריסה השיפוטי שניתן (לפני כשלוש-עשרה שנה) בתיק האמור.

2

לאחר עיון בהחלטת בית משפט קמא וכן בבקשת המבקש ובהודעת הערעור, לא מצאתי כי קיימת עילה להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה. הצו ניתן לפני שנים רבות, וכפי שמציין בית משפט קמא בהחלטתו, הצהרותיו החוזרות ונשנות של המבקש אודות התקדמות בהכשרת הבנייה נשוא הצו לא נשאו כל פרי, ואין כל התקדמות הנראית לעין. גם אין בבקשה הנוכחית כל טיעון של ממש מעבר לעצם הסכנה שההריסה אכן תבוצע בעוד מספר ימים, ואין בכך כשלעצמה, כמובן, כדי לבסס בקשה לעיכוב ביצוע של צו שיפוטי. כך לדוגמא, אין בבקשה כל טיעון באשר לעילות הערעור וכן אין כל טיעון באשר לסיכויי ההצלחה של הערעור; זאת שעה שהחלטת בית משפט קמא מפורטת ומבוססת היטב. במצב זה, ומאחר שגם ב"כ המשיבה מתנגדת לעיכוב ביצוע כמבוקש, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ה, 30 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.